נשיאת האגודה: דר' יבגניה דור, מרכז מחקר נוה יער. evgeniad@volcani.agri.gov.il

מזכיר האגודה: מאור מצרפי, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית. maor.matzrafi@mail.huji.ac.il

העורך הראשון של הגיליון האלקטרוני: דר' ישעיהו (שייקה) קלייפלד ז"ל

עורך נוכחי: פרופסור חנן אייזנברג, מרכז מחקר נוה יער. eizenber@volcani.agri.gov.il

 

סיכום סיור החורף של האגודה הישראלית למדע העשבים הרעים-שפלת יהודה

מאור מצרפי

 

 

 

התכנסנו בבוקר יום שלישי כ"ח באדר, 8.3.16 במתחם חברת סינג'נטה ברבדים כ-70 חברות וחברים. בתחנה הראשונה התחלנו בסקירה קצרה של מגמות ושינויים בעולם האגרוכימיה בכלל וקוטלי העשבים בפרט מפי מר יורם כחלון. בנוסף, חגגנו אירוע משמח לרגל קידומו של עורך הגיליון האלקטרוני שלנו, החבר חנן אייזנברג, לדרגת פרופסור.

בתחנה השנייה ביקרנו בשדות קיבוץ רבדים במספר נקודות. בנקודה הראשונה, ביקרנו בניסוי של חברת גדות אגרו בשדה חיטה. בניסוי הוצג ע"י נציג החברה, מר אלעד חיות, תכשיר חדש לשימוש בטיפולי קדם הצצה בשם סקורה. התכשיר שייך לקבוצה K ופועל כמעכב של ייצור חומצות שומן ארוכות שרשרת בצמחים. היתרון היחסי של התכשיר הוא כפול, הן במועד הטיפול וגם בשונות מנגנון הפעולה מהתכשירים הרגילים המיושמים בגידול החיטה (ALS, ACCase) אליהם התפתחו זה מכבר עמידויות רבות. ניתן היה לראות בניסוי פעולה טובה של התכשיר על מיני חפורית ושון בהשוואה לביקורות השונות.

בנקודה השנייה ברבדים קיימנו דיון בנושא אילוח של עשבים בצדי שדות ותעלות סמוכות. מר ינון שחם הציג לנו את פרקטיקת הטיפולים הנהוגה ואת הבעיה שנגרמת כתוצאה ממחסור בזמן במהלך העונה, מה שמביא בסופו של דבר לדחייה בטיפול בעשבים המאלחים את שולי השדות והתעלות. בנוסף נידונו פתרונות שונים לבעיה ואף יתרון שקיים בשימור צורת התעלות וירידה בסכנת הקריסה שלהן כתוצאה משורשי העשבים שמחזיקים את הקרקע. בנוסף ארז אבישר מחברת לידור הציג תצפית שנערכה בשיתוף עם חברת כימניר לבחינת תכשיר ה"אל רחף" שבו משתמשים בריסוס מן האוויר אל מול תוספת משטח ביישום קוטלי עשבים.

בתחנה השלישית ביקרנו בכרם באזור אמציה. במקום בוצעו טיפולים בקוטל העשבים החדש של חברת לידור, אליון. קוטל העשבים הזה משתייך לקבוצה L ופועל כמעכב של סינתזת דופן התא ע"י עיכוב סינתזת צלולוז. בנקודה היה ניתן לראות כרם צעיר מול כרם בוגר וטיפולים של אליון לעומת טיפולי דו-קטלון. התכשיר מיועד להדברת עשבים במטעים וכרמים בוגרים (משנה רביעית והלאה), התכשיר מהווה פתרון בהדברת עשבים רבים אך ישנם גם כאלה שלא מודברים טוב (חבלבל). בנקודה התקיים דיון כללי בנושא ההדברה במטעים, בדיון הועלו נקודות כמו מתי ואיפה לרסס, והאפשרות לייצר ממשק משולב של עיבודים אגרוטכניים, גידולי כיסוי וקוטלי עשבים בהתמודדות עם עשבים רעים בכרמים ומטעים.

בתחנה הרביעית ביקרנו בקיבוץ שדה יואב. בנקודה ביצענו תצפית על ניסוי של חברת לוקסמבורג, שהוצג ע"י מר תומר שטיין, בקוטל העשבים החדש גולאסו. התכשיר מכיל שני חומרים פעילים המשתייכים שניהם לקבוצה B (מעכבי ALS), קוטלי העשבים מקבוצה זו פועלים כמעכבי ייצור של חומצות אמינו מסועפות בצמח. בקבוצה זו קיימים קוטלי עשבים המשתייכים לחמש קבוצות כימיות שונות, יכולת ההדברה שונה בכל קבוצה ואפילו בין חומרים פעילים מאותה הקבוצה. יעילות התכשיר נעוצה בעובדה שעשבים שפיתחו עמידות למעכבים מקבוצה כימית אחת יודברו בעזרת החומר מהקבוצה השנייה. בנוסף לכך שימוש בשני חומרים פעילים מרחיב את טווח הפעולה ומביא ליכולת קטילה של מגוון רחב עשבים (חרצית, אמיתה, עשנן וחרדל). חשוב לזכור כי שימוש בשני קוטלי עשבים מאותו קבוצה ואף משתי קבוצות צריך להיעשות בצורה מושכלת בכדי להימנע מעמידות צולבת למספר חומרים פעילים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בתחנה האחרונה ביקרנו בגדש דגנים. בהפסקת הצהריים בכניסה לקיבוץ נגבה, זכינו לשמוע את סיפור הקיבוץ בשנותיו הראשונות מפיה של חברת הקיבוץ הגברת מאשקה ליטבק. מסיפוריה של מאשקה למדנו גם על האנדרטה למגיני הקיבוץ שנמצאת בבית הקברות הצבאי של הקיבוץ. האנדרטה, של הפסל נתן רפפורט, מציגה שלוש דמויות: אחות רחמנייה, חייל חמוש וחלוץ עובד אדמה. פסל זה ממחיש את הקשר בין אנשי הקיבוץ לחיילים שהגנו עליו במלחמת השחרור ומנציח את 44 הנופלים אנשי נגבה ולוחמי חטיבת גבעתי שנפלו על הגנת הקיבוץ.

בנקודה הבאה ביקרנו בשדה טרגון סמוך לקיבוץ משואות יצחק. בנקודה זו מר ישראל שי הציג את גידול הטרגון וקיימנו דיון בדגש על הקושי בהדברת עשבים בגידול. צמח הטרגון שייך למשפחת המורכביים, ביחד עם הקייצת, מרור הגינה ועשבים אחרים. עובדה זו מקשה מאוד על הבחנה שינו לבין מיני עשבים בשלבים הראשונים של ההצצה. גידול זה נחשב גידול רווחי אך יש צורך לקבל תוצרת נקייה מעשבים, יישום של קוטלי עשבים סלקטיביים בגידולי עלים נחשב לקשה במיוחד. בחלקה זו (בה ביקרנו לפני שנתיים) נצפתה נגיעות קשה של גמא הפקעים (סעידה), במהלך השנתיים האחרונות החקלאי והמדריכים התמודד עם הנגיעות בשימוש בבוראל ובדיוראקס. ביישום בהרביגציה היה ניתן לראות הדברה טובה של הסעידה אך המינון הנדרש ומספר היישומים יחסית גבוה.

 

תודות לעוזרים והמארגנים: ארז אבישר, יורם כחלון, עידן ריצ'קר, איציק אמיתי וישראל שי.

תודה מיוחדת לחברת סינג'נטה על התרומה הנדיבה לסיור.

 

 

דוקטור טוביה יעקובי (נס טוב יעוץ חקלאי בע"מ)

Toby.yaacoby@gmail.com

פרתניון אפיל (Parthenium hysterophorus) - תמונת מצב

המין פרתניון אפיל (Parthenium hysterophorus) שייך למשפחת המורכבים (Asteraceae). הוא צמח מחבל ופולש במקומות רבים בעולם. מיני הפרתניון הינם חד שנתיים המתרבים על ידי זרעים. הזרעים מבשילים בהלקטים וכל צמח יכול ליצור 5,000-15,000 זרעים. צמחי פרתניון אפיל גדלים בבתי גידול "לחים" (תנאי מיקרו אקלים לח) כמו במטעים, בשדות פלחה וגד"ש אשר מושקים בד"כ, אך לא רק וגם בבתי גידול מופרים כמו צדי דרכים ומעזבות בהם הם מתבססים במהירות. פרתניון אפיל יכול בתנאי גידול מיטביים להיות צמח דו- שנתי. מקור העשב בצפון ודרום אמריקה, משם פלש לאוסטרליה (קווינסלנד), אסיה (הודו, פקיסטן), אפריקה (אתיופיה) באמצעות תשומות חקלאיות בכללן גרעינים להאכלת בעלי חיים ודגים.

היעדר אויבים טבעיים, כמות זרעים גדולה היכולים להישאר בתרדמה לאורך זמן רב והיעדר קוטלי עשבים בררניים בעיקר לגידולי שדה, מאפשרים את השרידות וההתבססות של הפרתניון במקומות אליהם פלש. כמו במקרים אחרים, התפשטות הצמח מתבצעת בעיקר לאורך צירי תנועה: כבישים, גדות נחלים ושדות חקלאיים מעובדים באמצעות כלי עיבוד. קצב התפשטות צמחי הפרתניון בארץ מואץ בשנים האחרונות לאחר התבססות איטית ביותר, שהייתה בעיקר סמוך לאזור כניסתו ארצה. צמחי פרתניון אפיל נמצאו לראשונה בשלהי שנות השבעים - ראשית שנות השמונים באזור בריכות הדגים של קיבוץ טירת צבי בעמק בית שאן (א. דפני ודני יואל). בשלהי שנות התשעים של המאה הקודמת התפשט העשב מבריכות ה-

דגים למטעי התמרים של טירת צבי, לשדה אליהו ולשלוחות. מוקדי נגיעות ראשוניים נמצאו בשדות הפלחה של מעוז חיים, ולאחר מכן גם בשטחים מעובדים בעמק הירדן (בית זרע ואפיקים). מכאן ההתפשטות למטעי אבוקדו בבית זרע ולתמרים בדגניה הייתה מהירה וקלה. מוקד נוסף נמצא בבריכות הדגים ליד חוות גד"ש באזור קריית שמונה. בשנים האחרונות זוהה ציר התקדמות נוסף לכיוון צפון- מערב לאורך כביש 71 דרך צ' בית השיטה בואכה עפולה, עד לאזור משטרת נהלל, נווה יער ובית שערים (כביש 75).

ניסויי הדברה ראשונים שבוצעו לפני מספר שנים (2009) בחלקות אספסת בעמק בית שאן על ידי פרופ' חנן איזנברג, יפתח גלעדי, פרופ' ברוך רובין ואחרים, לא הגיעו  לכדי המלצות ממשיות לחקלאים שבתחומם העשב מתפשט, בעיקר משום שלא נמשכו לאורך מספר רב של שנים!

בנוסף למיפוי מדויק של כלל השטחים המאולחים, ניהול חקלאות בקריטריונים ברורים של הגנת הצומח (הגבלות פיטוסניטריות – כמו למשל: מניעת מעבר כלים חקלאיים מחלקות נגועות ללא שטיפה!), יש לחזור לנושא ההדברה הכימית של פרתניון במגוון הגידולים בשטחי גד"ש, במטעים סוב-טרופים, פרדס ותמרים, בשטחי גינון ובשטחים פתוחים.

הדברה ביולוגית של פרתניון אפיל מתבצעת הלכה למעשה באוסטרליה באמצעות איקלום של חרקים שייובאו בעיקר מארה"ב וממקסיקו (חיפושית - Zygogramma bicolorata), עש כמו זה שנמצא בארץ באמברוסיה מכונסת (Epiblema strenuana) וחרקים נוספים שמצויים בשלבים שונים של ניסויים ואקלום. מעבר לאילוח שטחים חקלאיים, שטחים פתוחים וצידי כבישים ומעזבות, צמחי פרתניון אפיל גם ידועים בעולם כגורם אלרגני ורעילים לבעלי חיים אוכלי עשב.

בימים אלה מתחיל מיזם מחקרי הממומן על ידי קרן המדען הראשי של משרד החקלאות. המחקר מתוקצב לשלוש שנים (2016 - 2018) ויעסוק בלימוד הביולוגיה של הצמח, מיפוי תפוצתו בארץ, בחינת קוטלי עשבים להדברתו והיתכנות הדברה ביולוגית של הצמח. במיזם שותפים: פרופ' ברוך רובין, פרופ' חנן איזנברג, דר' אַלי הררי (אנטומולוגית) ואנוכי כחוקר אחראי..

 

צמחים בוגרים של פרתניון אפיל (Parrthenium hysterophorus) ליד רפת בקיבוץ בית זרע

שיבוש בפרתניון אפיל (Parthenium hysterophorus) בצדי דרכים בחוות גד"ש 

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now