נשיאת האגודה: דר' יבגניה דור, מרכז מחקר נוה יער. evgeniad@volcani.agri.gov.il

מזכיר האגודה: מאור מצרפי, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית. maor.matzrafi@mail.huji.ac.il

העורך הראשון של הגיליון האלקטרוני: דר' ישעיהו (שייקה) קלייפלד ז"ל

עורך נוכחי: פרופסור חנן איזנברג, מרכז מחקר נוה יער. eizenber@volcani.agri.gov.il

 

הכנס ה-7 של האגודה העולמית למדע העשבים הרעים- פראג

חנן איזנברג

בשבוע השלישי של חודש יולי, 2016 התקיים בפראג הקונגרס הארבע שנתי של האגודה העולמית הבין לאומית למדעי העשבים הרעים. כנס זה זה הוא אחד האירועים החשובים ביותר לעוסקים בתחום מדעי העשבים הרעים בכללם חקלאים, אנשי חברות, תלמידים וחוקרים.

את הכנס שהיה מאורגן למופת, וכלל סיור מעניין, ניהלו פרופסור ג'וזף סוקופ ודר' מיכאלה קולרובה מהאוניברסיטה החקלאית של פראג. למעלה מ 700 משתתפים הגיעו, מ-61 מדינות, מכל חמשת היבשות. ראויה לציון ההשתתפות המשמעותית של הקבוצה הישראלית שכללה כ 25 משתתפים!- המשלחת החמישית בגודלה, ושניה בגודלה היחסי, שכללה סטודנטים, חוקרים, מדריכים וחברים בצוותי המחקר. הודות למלגות נדיבות שנתרמו על ידי חברות האגרוכימיה הבין לאומיות, האגודה האירופית למדעי העשבים הרעים, האגודה האמריקאית למדעי העשבים הרעים והאגודה הבין לאומית העולמית למדעי העשבים הרעים, יותר מחמישים סטודנטים מרחבי העולם קיבלו מלגות שאפשרו את השתתפותם. על מנת לקבל את המילגה הסטודנטים כתבו מאמר מדעי באורך חמישה עמודים שנשפט על ידי וועדה מדעית שדירגה את המאמרים. ראוי לציון ההישג של הסטודנטים מהפקולטה לחקלאות ומנווה יער שכולם דורגו במעלה הרשימה והשתתפותם מומנה על ידי הכנס. הגדילו להצטיין מאור מצרפי, שהוזמן לפתוח ישיבה עם הרצאה בנושא שינויי אקלים והשפעתם על עמידות לקוטלי עשבים, ואמנון כוכבי, שהרצה על עבודתו בנושא זיהוי מוקדם של היטפלות עלקת באמצעות מדדים פיזיולוגיים וחתימה ספקטרלית. שניהם קיבלו פרסים עבור היותם בין ארבעת המאמרים הטובים ביותר שנשלחו. 

פרט למאור ולאמנון זכו במילגה עוד שבעה סטודנטים ישראלים: טל שילה, זיו קליינמן, עמית פאפוריש, הדר קוז'יקארו, דנה סיסו, ניצן בירגר ונועם אריאל. אכן, כבוד גדול הביאו לנו הסטודנטים, אלו שקיבלו מילגה ואלו שהשתתפו בכנס אך לא השתתפו בתחרות המלגות (תום קליפר, אייל פריידמן ועוז בן דוד), במתן הרצאות והצגת עבודותיהם על גבי פוסטר. הסטודנטים גם תרמו רבות לאווירה הטובה והעלאת מצב הרוח של כל משתתפי הכנס בחלקים החברתיים תרבותיים. בסיום הכנס, פרופסור ברוך רובין שלנו קיבל אות הוקרה והערכה מהאגודה הבין לאומית למדעי העשבים הרעים על תרומה יוצאת דופן במשך 12 השנים האחרונות, בהן קיים שורה של תפקידים בהנהלת האגודה וקידם את האגודה. התפקיד הבולט אותו נשא ברוך היה בין השנים 2008-2012 בהן כיהן כנשיא הנבחר של האגודה. כבוד גדול להיות תלמידיו!

עמידות עשבים לקוטלי עשבים. העבודות שהוצגו בנושא זה כללו היבטים ביולוגיים, פיסיולוגיים, ביוכימיים ומולקולאריים במיני עשבים בהם נמצאה עמידות מטבולית ועמידות באתר המטרה. דווח גם על עמידות מרובת אתרים. אחד הנושאים החשובים עליהם דיווחו ובהם אנו עוסקים גם בארץ הוא הקשר בין עבודת המעבדה לאיתור מנגנוני עמידות, לבין פתרון בעיית העמידות הלכה למעשה, למשל על ידי תכנון מחזור גידולים ומחזור נכון של קוטלי עשבים. במסגרת סידרת המושבים שעסקה בעמידות ניתן דגש גם לבעיות הדברת עשבים שהתפתחו כתגובה לשימוש בגידולים עמידים לקוטלי עשבים כמו למשל בעיית הירבוז הפלמרי בגידול כותנה ותירס עמידים לראונדאפ. כפי שכתבתי בפתיחת דברי, מאור מצרפי הוזמן לפתוח את אחת הישיבות בנושא העמידות ותאר את באופן מרתק את האבולוציה של התפתחות עמידות בתנאי אקלים משתנים ומה צופה לנו העתיד עם התחממות כדור הארץ. ההיפותיזה שהציג מאור ונתמכה על ידי תוצאות מחקריו, מצביעה על אפשרות של פחיתה בבררנות גידולים לקוטלי עשבים על עליית הטמפרטורה.

ביולוגיה ואקולוגיה של עשבים רעים. העבודות שעסקו בנושא זה כללו מגוון מינים, מינים פולשים, צמחי מים, השפעת תנאי סביבה בכללם אור, אקו-פיסיולוגיה של זרעים, עומק הטמנת הזרעים ועיבודי קרקע על נביטה והצצה של זרעים וכן מודלים לחיזוי נביטה והצצה של מיני עשבים. במסגרת סדרת מושבים אלו גם הוצגו היבטים שונים שמשפיעים על בנק הזרעים בקרקע כמו מחזור גידולים ומשטר עיבודים. כמו כן הוצגו עבודות שעוסקות בהתאמת מיני עשבים פולשים ושאינם פולשים לסביבת גידול חדשה. פרופסור לואיס זיסקה ממרכז מחקר של הUSDA  במרילנד שבארצות הברית פתח בהרצאה מרתקת מושב מיוחד שעסק בהשפעת ההתחממות הגלובלית והעלייה בריכוז פחמן דו חמצני באטמוספירה על יחסי תחרות בין מינים. הוא הציג תאוריה לפיה אנו צפויים בשינוי באוכלוסיות העשבים, עם יתרון למינים שיתאימו עצמם לתנאי האקלים החדשים.

הדברת עשבים בירקות, גידולי שדה מטעים ושטחי בור. בנושא זה הוצגו עבודות רבות ומגוונות בהקשר של הדברת עשבים במגוון גידולים רחב ממקומות שונים בעולם, תנאי אקלים מגוונים שמשתנים כתוצאה מתהליכים גלובליים, שיטות הדברה כימיות, מכאניות, ביולוגיות ומשולבות, בשיטות של חקלאות מדייקת או שיטות הדברה קונבציונאליות. בסקירה קצרה זאת כאמור לא ניתן לפרט את כל העבודות אך ניתן להתרשם מהיקף העבודות בתחום זה בקובץ תקצירי הכנס. חלק ניכר מהעבודות שהוצגו כללו את הגידולים העיקריים כמו חיטה, תירס, סויה, כותנה, קנולה, אורז ופחות גידולי ירקות או גידולי נישה. בין הגידולים "שאינם גידולים עיקריים" נכללו עבודות שהציגו היבטים שונים בהדברת עשבים במיני קטניות, עגבניות תות שדה, קסבה, סלק סוכר, אבוקדו ומטעים באופן כללי.

יחסי גומלין בין גידול לעשבים. עבודות שעסקו בתחומי מחקר אלו כללו תחרות בין צמחי תרבות למיני עשבים, שיטות הדברה, ביולוגיה והדברה של צמחים טפילים, מנגנונים פיסיולוגים וגנטיים הקשורים ליחסי טפיל פונדקאי בצמחים טפילים כמו כשות, סטריגה ועלקת למיניה, כן גידולי כיסוי ויחסי הגומלין עם הגידולים בכללם היבטים הוליסטים ובנק הזרעים בקרקע. כמו כן הוצגו עבודות שעסקו בהיבטים שונים של דו גידול וזריעת הגידול בתוך השלף של הגידול הקודם- נושא שמעסיק גם אותנו בשנים האחרונות. בנושא צמחים טפילים בלט מספר העבודות הרב שהוצג על ידי הקבוצה מישראל.

טכנולוגיות מתקדמות בהדברת עשבים. בנושא זה נכללו עבודות בנושאים הקשורים לחישה מרחוק בכל אמצעי החישה השונים בכללם לווין או רחפנים למיניהם, חישה קרקעית ומיפוי עשבים. את אחד המושבים פתח בהרצאה מרתקת קריסטופ שולץ מחברת הרדי טכנולוגיות, הוא פרס בפנינו את כיווני המו"פ בתחום זה שמתקדמים לכיוון ריסוס מדוייק על פלטפורמות עם ניהוג אוטומטי, שיודעות לדבר ולהכיר מגוון רחב של ממשקים שזמינים כיום (למשל מפות עשבים משכבות GIS, אזורים בהם ההדברה נכשלה ועוד), בהקשר זה הם מאיצים את הפיתוח של שיפור מהירות תגובת המרסס, קרי פתיחה וסגירה של שסתומי הריסוס כך שיותאם לממשק חקלאות מדייקת. עבודות נוספות שהוצגו כללו טכנולוגיות מתקדמות לריסוס לפי אזורי ממשק, עם נפחי ריסוס משתנים, הדברה מכאנית באמצעות קלטרות מתקדמות, זריעה מדוייקת והשפעתה על הדברת עשבים. נושא נוסף שהוצג במסגרת מושב מיוחד כלל יישומים מדויקים של אמצעי הדברה רק באזור הגידול ("בפסים צרים"), בכללם קוטלי עשבים, יישום קיטור ושלהוב מדויק של עשבים.

יחסי גומלין בין קוטלי עשבים-צמח-קרקע. נושאי המחקר שהוצגו תחת נושא זה כללו פירוק קוטלי עשבים בקרקע, שאריות של קוטלי עשבים ונדידה למי התהום. את המושב פתח פרופסור תום מולר מהאוניברסיטה של מיסיסיפי. תום תיאר סקר שכלל למעלה ממחצית מדינות ארצות הברית בו נבחנה פעילות אטרזין בקרקע תחת מחזורי גידול שונים. הוא הראה שבשדות בהם מגדלים תירס ומרבים להשתמש באטרזין יעילותו פוחתת  כתוצאה מפירוק מואץ, והוא מתפרק לאחר ימים אחדים עד שבועות. למרבה ההפתעה פירוק מואץ נמצא גם בשדות בהם לא השתמשו באטרזין במשך חמש שנים לפני קיום הסקר (כנראה לפני כן השתמשו). תופעה זאת מדאיגה מאחר ובמקומות רבים בארצות הברית בהם קיים מחזור דו שנתי של תירס וסוייה עמידים לראונדאפ, מתרבים מיני העשבים העמידים כמו למשל ירבוז פלמרי ופוחתת יעילותו של האטרזין במניעת הצצת העשבים.

המיוחד והמעניין בכנס זה היה המגוון הגאוגרפי דמוגרפי הרחב של מציגי העבודות והבעיות שמייחדות את האזורים השונים, מבחינת טכנולוגיות חקלאיות זמינות, מגוון המינים, הגידולים המסורתיים והכלכליים לכל אזור ושיטות הדברת העשבים. מעניין מאוד גם לראות שינויים שמתרחשים באזורים השונים ובעיות שמתפתחות או נפתרות כתוצאה מהגירה של מינים פולשים, גידולים חדשים, טכנולוגיות גידול והדברה שבעבר לא היו זמינות ושינויי אקלים המכתיבים שינוי בפרקטיקה החקלאית- דוגמת הוספת מערכות השקיה באזורים שעוברים מדבור ובעיות העשבים שמתפתחות כתוצאה משינוי שיטת הגידול. ברשימה זאת אפרט באופן כללי את נושאי העבודות שהוצגו ב 51 מושבים שנפרשו על פני ארבעה ימים של הרצאות מנקודת המבט שלי. מספר התקצירים שנשלחו היה למעלה מ 800 וכמובן קצרה היריעה מלסכם את כולם. לכל מי שיתעניין או תתעניין אני ממליץ בחום לעיין בחוברת התקצירים. להלן תמצית הנושאים שהתקיימו במסגרת מושבים ייעודיים:

הדברה ללא קוטלי עשבים. במסגרת המושב הוצגו היבטים של הדברת עשבים בממשק אורגני, השפעת המעבר ממשק קונבנציונלי לממשק אורגני, השפעת גידולי כיסוי על עיכוב עשבים והפחתת בנק הזרעים בקרקע, השפעת תחרות על יכולת דיכוי עשבים ללא קוטלי עשבים. בנושא זה הוזמן לפתוח את אחד המושבים פרופסור מרטין ויליאמס מהאוניברסיטה של אילינוי לתאר את מחקרו שהראה כי קיימים זני תירס בעלי תכונות צימוח ייחודיות אשר חסונים לתחרות, לכן ניתן לזרוע אותם בעומד גבוה, ובכך להפחית באופן משמעותי את התחרות עם עשבים ואף להגדיל את היבול והפדיון ליחידת שטח. הוא הציג את הצלחת השיטה בהדברת עשבים בתירס מתוק בהתבסס על העומד גם ללא קוטלי עשבים.

היבטים כלכליים חברתיים בהדברת עשבים. מרבית העבודות שהוצגו במסגרת מושבים אלו כללו חישובים כלכליים והיבטים חברתיים הקשורים בממשק הדברת עשבים שגוי ובנזקים הכלכליים שנגרמים כתוצאה מכך מאילוח כבד בעשבים. או מנגד, כיצד שינוי בממשק הדברת העשבים מפחית משמעותית את כמות העשבים העמידים ומשפק את רווחיות החקלאים.

לסיכום, כפי שהנכם קוראים הכנס כלל עבודות רבות ומגוונות. מעורבות הקבוצה הישראלית ניכרה בכל פעילויות הכנס. במרבית המושבים הציגו נציגי המשלחת הישראלית עבודות, הן במסגרת הרצאה או פוסטר, אשר זכו לשבחים רבים!

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now