top of page

נשיאת האגודה: דר' יבגניה דור, מרכז מחקר נוה יער. evgeniad@volcani.agri.gov.il

מזכיר האגודה: מאור מצרפי, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית. maor.matzrafi@mail.huji.ac.il

העורך הראשון של הגיליון האלקטרוני: דר' ישעיהו (שייקה) קלייפלד ז"ל

עורך נוכחי: פרופסור חנן אייזנברג, מרכז מחקר נוה יער. eizenber@volcani.agri.gov.il

 

I'm a paragraph. Click here to add your own text and edit me. It's easy.

על אף הכותרת "סיור קיץ" נפגשנו בבוקרו של יום שלישי סגרירי, ב-24/5/2016 ט"ז באייר התשע"ו, במרכז מחקר נווה יער. בסיור השתתפו כ-70 אישה ואיש. התחלנו את היום בארוחת בוקר מפנקת באדיבות חברת "באייר ישראל". לאחר מכן התכנסנו באולם ההרצאות על מנת להיפרד ולאחל בהצלחה לד"ר יוסי הירשנהורן אשר יוצא לשנתיים שבתון בקנדה. הממטרים שירדו בשעות הבוקר מנעו את כניסתנו לתחנה הראשונה, חלקות טיפוח החמניות של שער העמקים. במקום זאת, שמענו סקירה בעל פה על עבודת הטיפוח של זני חמניות עמידות לאימידזולינונים, מפי מר אבי מרומי. זנים אלו, המפותחים בשיטות טיפוח קלאסיות תוך ניצול עמידות טבעית שמקורה בטיפוסי בר, עשויים לסייע בהדברת עלקת החמנית תוך הקטנת הפגיעה של ההרבציד בגידול.

בנוסף זנים אילו עשויים לסייע במניעה או דחייה של שבירת העמידות לעלקת בזני חמנית עמידים. בחלק השני שמענו סקירה מפי ד"ר יובל בנימיני, מנהל המחלקה החקלאית של חברת לוכסנבורג, על פועלו של ישי בירתי ז"ל לאורך השנים בתחום מדע העשבים הרעים והדברתם.

סיכום סיור הקיץ של האגודה לזכרו של חברינו ישי בירתי ז"ל

גליל מערבי

עמית פאפוריש

למזלנו כי רב, עם צאתנו לשטח החל מזג האוויר להתבהר. מנווה יער יצאנו לכיוון אלוני אבא, שם ביקרנו בניסוי חברות להדברת עשבים רעים בפרדס צעיר. התרשמנו מיכולות ההדברה של תכשירים ותיקים וחדשים, אליון גליידר ואחרים. בנוסף הכרנו מקרוב את העשב פרתניון אפיל, עשב פולש שנראה יותר ויותר בשדות וצידי דרכים- סקירה מעניינית על עשב זה, פרי עטו של ד"ר טוביה יעקובי תוכלו למצוא בגיליון 'עלי-עשב' הקודם.

מאלוני אבא, המשכנו צפון מערבה לכיוון כפר מסריק, שם עצרנו להתרעננות ונהנינו מאבטיח צונן ותצפית נחמדה על בריכות הדגים והגד"ש של הקיבוץ. בכפר מסריק בקרנו במספר חלקות גידולי שדה, תירס מספוא, כותנה, אבטיח מללי וחימצה, ושמענו מפי המגדל סקירה על הענף בכלל ועל אופן ההתמודדות עם עשבים רעים בפרט. במקום התפתח דיון מעניין על הדברת עשבים בכותנה ע"י ריסוס קוטלי העשבים על גבי שלוחת הטפטוף והפעלת החומר באמצעות ההשקיה. מכפר מסריק המשכנו לחוות עכו. בחווה אילוח קשה של סעידה (גומא הפקעים) בחלק ניכר מהחלקות. שמענו ממנהל החווה, ישי קציר, סקירה על פעילות החווה, בה התייחס בין השאר לחשיבות ההקפדה על מחזור הגידולים על מנת להתמודד עם הסעידה.עשב.

יואל רובין הציג ניסוי השקיה בבצל, אשר בעקבות האילוח הקשה בסעידה הפך לניסוי הדברה, בו נבחנו מספר חומרים (בוראל בזאגרן וטרגט). ניתן לומר כי הסעידה בהחלט הוכיחה את עצמה כעשב קשה הדברה, כאשר בחלקות מסוימות קשה היה להבחין בבצל בין סבך ה

"מיטיבי הלכת" זכו לאכול ארוחת צהריים, באדיבות חברת לוכסנבורג, בפינת חמד בצלו של עץ שיקמה רחב גוף במטעי האבוקדו של קיבוץ גשר הזיו. לאחר ארוחת הצהריים המשכנו לשתי תחנות בגשר הזיו. בתחנה הראשונה, מטע אבוקדו צעיר, קיבלנו סקירה מעניינת מפי יונתן אברהמס על ממשק גידולי כיסוי במטע צעיר. ניתן היה להתרשם מנקיון היחסי שמעניק ממשק זה מעשבים רעים בין השורות  לעומת האזור על גבי הגדודית, בו הקרקע חשופה. ממטע האבוקדו המשכנו לתחנה האחרונה, ניסוי הדברת עשבים בתירס מתוק של חברת לידור. התרשמנו מפעילותם של קוטלי העשבים אקיפ ולאודיס, לחוד ובמשולב, בהשוואה לממשק ההדברה הוותיק באמצעות אטרזין.

תודות לעוזרים ולמארגנים: שאול גרף, יואל רובין, באייר ישראל, חברת לוכסנבורג ולחברים בתחנות השונות שהשקיעו מזמנם ובאו להציג את התצפיות השונות.

סיכום עבודות גמר בנושא עשבים רעים-תלמידי מוסמך ודוקטור 

פיתוח מערכת תומכת החלטה להדברה מושכלת של עלקת מצרית (Phelipanche aegyptiaca) בגידול הגזר (.Daucus carota L) בישראל.

אמנון כוכבי - בהדרכת חנן אייזנברג וברוך רובין 

2011-2013

המחלקה לחקר עשבים, מינהל המחקר החקלאי, מרכז מחקר נווה יער

גידולי כיסוי כאמצעי למניעת סחף קרקע והפחתת השיבוש בעשבים רעים

אלעד חיות- בהדרכת יעקב גולדווסר וברוך רובין 

2012-2014

המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, האוניברסיטה העברית בירושלים, רחובות

 

טיפולי גלייפוסט במינונים שונים בניסוי שדה להדברת עלקת מצרית בגידול גזר. ניתן לראות את מנעד ההשפעה של הטיפולים השונים על האילוח בעלקת וגידול הגזר. 

יישום גלייפוסט והשפעתו על טפילות עלקת בגזר. מצד ימין צמחי הביקורת, מצד ימין צמחים שטופלו ב-800 ימי מעלה בקוטל העשבים גלייפוסט במינון של 30 סמק/דונם. 

עלקת מצרית (ע"מ) הינה טפיל שורש מוחלט הנפוץ באזורי הגידול השונים בארץ. קיים מגוון רחב של צמחים אשר מהווים פונדקאים לעלקת זו ממשפחות הסולניים, הפרפרניים, המצליבים והסוככיים, משפחה אליה משתייך גם הגזר. הגזר הינו גידול בעל ערך כלכלי רב בישראל ושטחי הגידול נמצאים בעלייה מתמדת ב- 15 השנה האחרונות. רמת אילוח גבוהה של ע"מ בשדה גזר יכולה להביא לאובדן מוחלט של היבול .

בניסויים שנעשו על ידי ד"ר ראובן יעקובסון נמצא כי ניתן להדביר עלקת חרוקה (ע”ח) בשדה גזר ברמת אילוח נמוכה שנזרע באמצע חודש אוקטובר בעזרת שני יישומי גליפוסט בהפרש של שבועיים. בהמשך לכך נעשה גם רישוי ליישום גליפוסט בגזר במינון של עד כ- 16.2 ג' ח.פ./ד', אולם הוא הוסר בשל תלונות על פגיעה בגידול.

 כיום בשל הגידול הניכר בשטחי הגידול הפכה בעיית העלקת המצרית (ע”מ) לשכיחה מאוד וגורמת להפסדים רבים בגידול אינטנסיבי זה. לחקלאים הנתקלים בבעיה זו אין מספיק מידע על מנת להתמודד עמה. זאת כיוון שלא קיים ידע לגבי המינון המומלץ של ק"ע לקטילת העלקת בשדה, המועד האופטימאלי ליישום ומס' היישומים האפקטיבי.

מטרתה העיקרית של העבודה הינה פיתוח מערכת תומכת החלטה להתמודדות עם בעיית העלקת המצרית בגידול הגזר בישראל. מטרת הביניים הראשונה הייתה בניית מודל שיאפשר את חיזוי הופעת העלקת בשדה. תחילה נבדקה השפעת גורמי הסביבה המשתנים במהלך הגידול (אורך יום וטמפ') על הופעת העלקת ופגיעתה ונמצא כי לטמפ' השפעה מובהקת על תהליכים אלו. בהמשך לתוצאות אלו עלה הצורך לפתח מודל תלוי טמפ' קרקע המתאר את הופעת והתפתחות העלקת על פני השורשים. לשם כך הוצבו במספר רב של חלקות גידול בצפון ובדרום הארץ  בשנים 2009-2012 צינורות שקופים כחלק ממערכת המיניריזוטרון, המאפשרת בחינה בלתי הרסנית של התפתחות מערכת השורשים. בנוסף נמדדה בחלקות טמפ' הקרקע בעומק 10 ס"מ לאורך תקופת הגידול. נבחן מודל ליניארי המתאים בגידולים אחרים כעגבנייה וחמנית ונמצא כי הוא איננו מתאים בגזר בשל עיכוב ההתפתחות הגזר והעלקת בטמפ' גבוהות מטמפ' האופטימום. בשל כך נבחנו מספר מודלים נוספים ונמצא כי מודל  function-β מאפשר את חיזוי הופעת העלקת בצורה הטובה ביותר. לאחר שנמצא המודל המתאים נבחנה דינאמיקת ההתפתחות על ידי המודל ונמצא כי פקעיות עלקת בגודל 1-2 מ"מ מופיעות ב-  500 ימ"מ, 63% מן העלקות מופיעות ב-  600 ימי מעלה (ימ"מ) ומס' העלקות המקסימאלי מופיע ב- 800 ימ"מ. לאחר מכן נבדקה השפעת מועד האילוח של השורשים על האשרוש והעלקת. נמצא כי ישנה חשיבות למועד ההדבקה, ככל שמועד ההדבקה הינו מאוחר יותר, משקל העלקת יורד בצורה סיגמואידית ואילו משקל האשרוש עולה וכבר זמן קצר לאחר ההנבטה הדבקת עלקת לא תפגע במשקל האשרוש. נבחנה השפעת מועד יישום קוטל העשבים (ק"ע) גליפוסט על התפתחות האשרוש והעלקת. נמצא כי לגליפוסט במינון של עד 10.8 ג' ח.פ./ד' אין השפעה על משקל האשרוש, לעומת זאת למועד היישום הייתה השפעה על משקל העלקת. ביישומים המוקדמים (600 ו- 700 ימ"מ) ישנה ירידה במשקל העלקת לעומת הביקורת בהתחלה אולם לאחר מכן ההבדל נעלם. ביישומים המאוחרים לעומת זאת (900 ו- 1000 ימ"מ) השפעתו של ק"ע על משקל העלקת איננה ניכרת כלל לכל אורך הגידול. בהמשך למודל נבחנו ק"ע שונים ע"מ למצוא את ק"ע היעיל ביותר כנגד עלקת שאינו פוגע בגידול. נבחנו ק"ע מעכבי האנזים ALS אולם נמצא כי רובם (למעט קדרה) אינם בטוחים כלל לשימוש וגורמים לסידוק באשרוש. בנוסף נבחן ק"ע גליפוסט ונמצא כי הוא בטוח לשימוש בגידול הגזר עד מינון של 14.4 ג' ח.פ./ד' וגורם לירידה של כ 50% במס' העלקות בשדה במינון 1.08 ג' ח.פ./ד' בשלושה יישומים. בהפרש של שלושה שבועות בין יישום ליישום. בהמשך נבחנה השפעת הטמפ' על פגיעת ק"ע בגזר. גזר גודל בשלושה משטרי טמפ' בין 10 ל- 28 מעלות צלזיוס  (מ"צ) ורוסס בגיל פנולוגי של 3-4 עלים אמיתיים בק"ע גליפוסט (מינון של עד 36 ג' ח.פ./ד') וקדרה (מינון של עד 0.96 ג' ח.פ./ד'). נמצא כי בטמפ' הגבוהה (28/22 מ"צ לילה/יום) קיימת פגיעה גדולה יותר באשרוש מאשר שני משטרי הטמפ' הנוספים. נבחנה גם השפעת ק"ע בגיל פנולוגי שונה, גזר נזרע אחת לחודש במשך שלושה חודשים ורוסס בתאריך אחיד. הגזר רוסס בק"ע אימזאפיק וגליפוסט וחודש וחצי לאחר הריסוס נבחן משקל האשרוש וסידוקו. נמצא כי ככל שגיל הגזר נמוך יותר פגיעת ק"ע באשרוש גדולה יותר. בנוסף בשימוש בק"ע אימזאפיק נמצא כי גזר צעיר רגיש יותר לסידוק ועיוותים מאשר הגזר הבוגר. מניסויים אלו בק"ע מצאנו כי גליפוסט במינון 5.4 ג' ח.פ./ד' הינו בטוח לשימוש בכל משטרי הטמפ' ובכל שלבי הגידול של הגזר. לסיכום תוצאותינו ניתן לומר כי ריסוס של גליפוסט במינון 10.8 ג' ח.פ./ד' בשלושה יישומים ב- 600, 800 ו 1100 ימ"מ מדביר ע"מ בשדה בצורה מיטבית ואיננו פוגע בגידול. מודל זה נבחן עד כה במספר חלקות והתוצאות מצביעות על כך כי ניתן להדביר ע"מ על פי המודל. לסיכום מערכת תומכת החלטה להפחתת נזקי ע"מ בגזר מורכבת משני חלקים: א) מודל ימי מעלה לחיזוי הופעת העלקת ודינאמיקת ההתפתחות שלה. נבחנו מספר מודלים מתמטיים לחיזוי הופעת העלקת בגזר ודינאמיקת ההתפתחות של העלקת. נמצא כי מודל בטא פנקשיין מאפשר חיזוי של הופעת העלקת כך שפקעית עלקת ראשונה מופיע ב- 500 ימ"מ לערך, 63% מן הפקעיות מופיעות ב- 600 ימ"מ לערך ומספר ההדבקות המקסימאלי הינו ב- 800 ימ"מ. בנוסף נמצא כי הדבקה מאוחרת בע"מ (יותר מ- 1000 ימ"מ מהנבטת הגזר) איננה גורמת כל נזק להתפתחות האשרוש. ב) בחינת ק"ע המתאים ביותר לשימוש כך שיהיה בטוח לגידול ויפגע בעלקת. נבחנה השפעתם של מספר ק"ע על התפתחות האשרוש ונמצא כי שימוש בגליפוסט במינון של עד 10.8 ג' ח.פ./ד'. בניסוי לקטילת עלקת באמצעות גליפוסט נמצא כי מינון של 1.08 ג' ח.פ./ד' גורם לפחיתה של 50% במס' העלקות בשדה. ניתן לומר כי שילוב מודל החיזוי עם שימוש נכון בק"ע יביא להדברת ע"מ בשדה ללא פגיעה בגידול.

bottom of page