top of page

נשיא האגודה: שאול גרף, מו"פ צפון. shaoulgraph@gmail.com 

מזכיר האגודה: עמית פאפוריש, מרכז מחקר נווה יער kapitush@gmail.com

העורך הראשון של הגיליון האלקטרוני: דר' ישעיהו (שייקה) קלייפלד ז"ל

סיור הקיץ

עמק יזרעאל- מרץ 2018

כתב: עמית פאפוריש

נפגשנו כ-60 אישה ואיש בשדות קיבוץ מגידו, בבוקרו של יום קיצי וחמים. לאחר קפה וכיבוד התחלנו את הסיור בשדה עגבניות לתעשייה של הקיבוץ אשר טופל עפ"י פרוטוקול 'פקעית אביבי' (עם התאמות שונות) להדברת העשב הטפיל עלקת מצרית. קיבלנו סקירה מפורטת מפי יואל רובין (מדריך אזורי) וגלי (המגדל) על היסטורית החלקה, והשיקולים השונים שנעשו בהתאמת פרוטוקול הטיפול לחלקה. הבעיה המרכזית, הן בשנה זו והן בשנה הקודמת, הייתה ריבוי גשמים לפני טיפול קש"מ מוניטור (סולפוסולפורון), דבר שהופך את פעולת התיחוח לבעייתית ביותר, ולעומת זאת מיעוט גשמים בין הטיפול במוניטור לשתילת העגבניות (גשמים הדרושים להפעלת המוניטור). ההתאמות שבוצעו הן ריסוס מוניטור בקדם שתילה ולאחר מכן קילטור במקום תיחוח והפעלת המוניטור בהקלטת העגבניות באמצעות השקיה בטפטוף. בשנים קודמות נעשה נסיון להפעלה באמצעות מכונת השקיה אך הופסק עקב סירבול ואיטיות ההפעלה- עפ"י גלי המגדל לא נצפו הבדלים בהדברה בין הפעלה במכונת השקיה וטפטוף. בשורה התחתונה נראה שבחלקה הייתה הדברה יפה של עלקת, מלבד כתם אחד בו היה כשל הדברה ומיוחס לקשיים טכניים ביישום מוניטור בשל רטיבות הקרקע בזמן הטיפול.

מחלקת העגבניות המשכנו לחלקת אבטיח מללי, גם היא של גד"ש מגידו. בחלקה זו הציג אור רם (מדריך שה"מ) את הבעיות והקשיים בהדברת עשבים באבטיח מללי. בצד החיובי, בשנים האחרונות נוסף התכשיר רילקס (fomesafen) לסל המצומצם של קוטלי העשבים המורשים לטיפול במללי. עם זאת עדיין ישנן בעיות ללא פתרון, כגון נביטות מאוחרות של ירבוזים אשר לא נקטלות עקב הדחה של החומר מהחלק העליון של הקרקע, וכן עשבים אחרים שאינם מודברים ותופסים תאוצה (דוגמת לשישית הצבעים). בעיה נוספת בממלי שהועלתה לדיון בחלקה היא הדברת גומא הפקעים (סעידה). בחלקה זו הצצת הסעידה הייתה בשלב מאוחר של העונה, ולכן ככל הנראה לא פגעה בגידול. הפתרון שהוצג ע"י המגדל הא שימוש נכון במחזור גידולים שמאפשר הדברה של העשב בגידולים אחרים (כגון כותנה). בנוסף הוצע שימוש בשילוב של החומרים בזאגרן (בנטזון) ולוטוס (cinidon-ethyl) אשר מראה תוצאות חיוביות בניסיונות של גורמים שונים בשנים האחרונות, עם פגיעות קלות בלבד באבטיח, אך יש להדגיש כי טיפול זה אינו מורשה כיום.

נפרדנו מגד"ש מגידו ושמנו פעמינו לגד"ש גניגר. בנסיעה האיטית, שבוצעה רובה ככולה בדרכי עפר, יכולנו להתרשם מיפי העמק ומשפע העשבים שמעטר אותו ביניהם ירבוז הגדות ובוען מצולע. בגניגר עצרנו ראשית בחלקת זיפן ירוק (סתריה). בחלקה קיבלנו סקירה קצרה מאור רם על הגידול: מדובר  בדגן קיצי למספוא, המגודל בארץ בהיקפים קטנים יחסית- מאות עד אלפי דונמים בודדים בשנה. הגידול קצר יחסית (כ-70 יום) ונקצר בדרך כלל לשחת. זיפן ירוק הינו בעל כושר תחרות טוב עם עשבים, עקב סגירה מהירה. עם זאת, כמו הרבה גידולים המגודלים בהיקפים קטנים, חסר בקוטלי עשבים מורשים לשימוש. כיום עיקר ההדברה מבוססת על שימוש בקוטלי עשבים הורמונלים אף שאינם מורשים לשימוש.

המשכנו לחלקה נוספת בגניגר, חלקת עגבניות עם אילוח יוצא דופן בסולנום המקור. עשב זה אינו מודבר כהלכה ע"י קוטלי העשבים הנמצאים בשימוש בגידול עגבניות, וקש מאוד לעשבו ידנית עקב הקוצים המכסים כמעט את כל אברי הצמח, ככל בצמחים צעירים. תפוצתו של עשב זה בשדות כיום חקלאיים מוגבלת וקיים חשש שהתפשטותו עשויה להציב אתגר קשה. מצד שני, עשב זה מודבר היטב בגידולים אחרים במחזור (דוגמאת תירס) והועלתה האפשרות שהקפדה על מחזור גידולים תאפשר התמודדות טובה עם העשב.

משדות גניגר המשכנו אל חלקת חימצה של גד"ש העמק בסמוך לכפר ברוך. בחלקה זו קיבלנו הסבר על תצפית של חברת גדות אגרו מפי אגרונום החברה עופר שטרן. בתצפית נבחנו טיפולי קדם הצצה- שילוב של בוראל (sulfentrazone) ודקוטה (flurochloridone) וכן באלאנס סמארט (cyprosulfamide + ioxaflutole) וסאקורה (pyroxasulfone). לאחר התרשמות מהתצפית המשכנו אל ארוחת הצהריים שהמתינה לנו בנווה יער.


לאחר שהשבענו רעבוננו והצטננו קצת בצל, קיבלנו סקירה קצרה על שני עשבים "בני העמק": פרתניון אפיל וחמנית מצויה. על פרתניון אפיל קיבלנו סקירה מחנן איזנברג (נווה יער) ודניאלה כפרי (השירותים להגנת הצומח). עשב זה הינו עשב פולש, אלרגני, שתפוצתו בעמק יזרעאל נרחבת, בעיקר בשולי דרכים, שדות ומאגרים וכן בסמוך לרפתות ומרכזי מזון. בשנה האחרונה השירותים להגנת הצומח פתחו במבצע נרחב שמטרתו מיגור העשב בעמק יזרעאל ועצירת התפשטותו לאזורים נוספים בישראל. על העשב השני, חמנית מצויה, קיבלנו סקירה מפי פרופ' ברוך רובין. העשב נראה כבר שנים באזור. הוא מסוגל להכליא עם זני החמנית התרבותית, ואכן תכונות עמידות לקוטלי עשבים מעכבי ALS שהתגלו בארה"ב הועברו לזני חמניות לשמן (זני Clearfield) באמצעות הכלאות קלאסיות. החשש הוא ממעבר תכונות אלו בכיוון ההפוך: גם בישראל יש ניסיון של חברות טיפוח להכניס תכונות עמידות למעכבי ALS לחמניות לפיצוח שמגודלות בארץ. מחד, יוזמה זו מבורכת ועשויה לסייע בהדברת עשבים בחמניות, מאידך הכלאות עם מיני החמנית העשבוניים בשולי השדות עשויה להוביל לעמידות של העשב.


לסיום, יצאנו לנסיעה קצרה לחלקות המשק בנווה יער שם צפינו בניסוי שדה להדברת עשבים במורינגה, גידול חדש, רב-קצירי, למספוא. זוהר בן-שמחון, מנהל המשק של נווה יער, הציג את פעילות המשק בנווה יער, את הגידולים השונים שמגודלים במשק ובפרט את המורינגה, גידול בעל יתרונות תזונתיים מבחינת האבסת בע"ח (עפ"י מחקרים שנערכו במחלקת הבקר לבשר של נווה יער). אחת הבעיות שהתגלו בשנה הראשונה בו גודלה המורינגה בנווה יער הינה הקושי בהתמודדות עם עשבים. כלקח מכך, בשנת הגידול השנייה בוצע ניסוי הדברת עשבים ביישום קדם הצצה, ע"י גיא אכדרי מהמחלקה לחקר עשבים, שמטרתו העיקרית היא בחינת פיטוטוקסיות של החומרים למורינגה. החומרים שנבחנו הם: פלקס (fomsafan), כותוגן (fluometuron), דקוטה (flurochloridone), דיאורקס (diuron) דואל גולד (s-metolachlor), סאקורה (pyroxasulfone) והיט (saflufenacil).

תודות: תודה לכל הדוברים והדוברות בתחנות השונות. תודה מיוחדת ליואל רובין ואור רם על ארגון סיור מעניין ומהנה ולחברת אדמה מכתשים על מימון הכיבוד וארוחת הצהריים.


להתראות בפעילות הבאה.

bottom of page