נשיאת האגודה: דר' יבגניה דור, מרכז מחקר נוה יער. evgeniad@volcani.agri.gov.il

מזכיר האגודה: מאור מצרפי, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית. maor.matzrafi@mail.huji.ac.il

העורך הראשון של הגיליון האלקטרוני: דר' ישעיהו (שייקה) קלייפלד ז"ל

עורך נוכחי: דר' חנן אייזנברג, מרכז מחקר נוה יער. eizenber@volcani.agri.gov.il

 

פעילויות האגודה

 יום עיון לזכרו של דר' ישעיהו (שייקה) קליפלד

תמורות במדע העשבים בישראל - מבט לעתיד

 

בחודש שעבר התקיים יום עיון לזכרו של דר' ישעיהו (שייקה) קליפלד באולם כהן, מכון וולקני-בית דגן. ביום העיון למדנו על מחקריו השונים של דר' קליפלד וזכינו להינות מהרצאות מאנשי המחקר המובילים בתחום מדע העשבים בישראל. בנוסף, התחלנו מסורת של הענקת מלגה ע"ש דר' ישעיהו (שייקה) קליפלד לסטודנטים מצטיינים העוסקים בתחום הדברת עשבים, תרומת חברת "נטפים". השנה הוענקה המלגה לעוז בן-דוד, סטודנט המבצע עבודת מחקר בנושא: הדברת עלקת בגידול החמנית תוך שימוש בהרביגציה, בהנחייה משותפת של פרופ' ברוך רובין ודר' חנן אייזנברג. ביום העיון התקיים פאנל מיוחד בנושא הרביגציה בהשתתפות מומחים שונים בתחום. בנוסף, נערכה תערוכת נבטים וזרעים של עשבים רעים והוצגה האפליקציה של חברת אדמה-אגן לזיהוי עשבים. לחיצה על הכיתוב תפנה אתכם למצגת שצולמה בתערוכת נבטי עשבים רעים. בסוף יום העיון נהנינו מתמונות ארץ ישראל היפה באדיבותו של אסף סולומון (לחיצה על הכיתוב תפנה אתכם לאתר של אסף). ביום זה הגענו למספר שיא של כ-220 (!!!) חברות וחברים שהשתתפו באירוע ואנו מודים מקרב לב לכל מי שטרח והגיע. באי יום העיון זכו לקבל חוברת ובה אסופת מאמרים פרי עטו של שייקה שפורסמו ב"עלי עשב" במרוצת השנים. לכל מי שלא זכה לקבל את החוברת ניתן לקבל קובץ המכיל את הדברים בלחיצה על הקישור הבא "עשבים רעים בארץ ישראל- הכרה וסוגיות נבחרות". 

 

 

 

דברים שנשא מר שוקי שיינבוים לזכרו של דר' ישעיהו (שייקה) קליפלד ביום העיון:

 

 נוה יער – 17/6/99

 

לשייקה בהוקרה בצאתו לגימלאות

 

עלה בדעתי רעיון נלוז

לשלוף את הספר האדום

המכיל 175 שמות ותואריות

של קוטלי עשבים של כל החברות

ידועים יותר ומוכרים פחות

המזכירים לשייקה הצלחות ואכזבות

ואולי גם אשליות.

ובאלה השמות לשחק בשבץ נא

בדרך פתלתלה ובאקראיות רבה

כדי לגעת במאפיינים הדקים

הקשורים בעבודתו של נשוא המסיבה.

 

ואתכם הקרואים מראש הסליחה

על החירות התחבירית

והשפה המליצית הבלתי תיקנית.

 

"אל-עשב" זו המטרה בגדול

נושא המעסיק את שייקה יותר מכל.

 

לרשות שייקה "ארסנל" עובדים ממושמע, נאמן וותיק שבעבודה עיקשת ובהדרכה הגיע איתם ל"טופיק" או "לאולימפוס".

בוועידות ובכנסים לא היסס לשלוח אותם ל"פרונטייר" הבמה ולהציג את סיכום התוצאות מהעונה שחלפה.

שייקה יודע להמריץ, לפרגן ולהלל ולא היה צורך בנשק ה"סטרייק" כנגד המנהל.

 

שייקה מסמן את ה"טרגט" ושם אותו ב"פוקוס"

ובתנועת "לאסו" "אקספרס"ית של "רמבו"

משיג את המטרה ב"טאץ-דאון".

 

יצויין כי כושר הביטוי של שייקה והסגנון ברור, 

ציורי, מאד "תרבותריני" ולא של "בסטה".

האישיות מאד "אסרט"יבית, בוטח ולא מפשל

לבוש בטעם אך לא ב"בלייזר" כובל.

 

שייקה מנצח כ"סונולאן", מחליף קולות ב"דואל

עם ליווי של "אורגן" תואם מקור כחול לבן.

לא פעם מתחיל בסי-במול ומאותת למגדלים שהתכשירים לא יעלו להם ב"סימזול"

בשדה הולך ושר ברון "דיורון", "נבורון", "לינורוןואם צריך גם קצת "פלואומטורון".

 

תוכנית העבודה של שייקה עם המון "צ'לנג'הויכוחים המקצועיים בדרך כלל מינוריים אך מתחת לחזות השקטה מתרגש לו איזה "טייפון" או "טורנדו" קטן. יודעי דבר זוכרים שעפו גם "ריקושט"ים.

 

האמת המקצועית של שייקה בראש סולם הדרגות ואם יש צדק בכך שייקה לא יזרה חול ויעמוד לימין החלש כדי לזכותו ב"גול".

 

אפשר להמשיך ולהכביר במילים אך מה לעשות ואזלו התכשירים וחוץ מזה כולנו הרי יודעים

ששייקה הוא בראש ובראשונה איש של מעשים.

עבודתו ברוכת השנים–מסד מקצועי בהדברת עשבים ובהשפעתו השאריתית המועילה נחוש עוד הרבה שנים.

אז אל לך שייקה לעשות "דרופכי מחר בוקר חדש ו"סאן-רייז"

 

אנו בטוחים כי נכונו לך עוד שנים להשלמת נושאים פתוחים ושבוודאי לא תשקוט עד שתראה אותם מושלמים.                                                          

וכל שלך ולמשפחתך אנו מאחלים: בריאות, הצלחה ושמחת חיים.

בטוחים אנו שנמשיך להיפגש כמו תמיד בשדה, בכנסים ובאירועים משמחים.

 

­­בשם החברים הקרובים והרחוקים

ההנהלה וצוות האגף החקלאי

אחים מילצ'ן בע"מ

שוקי שיינבוים 

יום עיון לזכרו של שייקה - 23/12/2015    

          

היינו בטוחים כי נכונו לשייקה עוד שנים

להשלמת נושאים פתוחים

ושבוודאי לא ישקוט ,עד שיראה אותם מושלמים.

ושייקה , בעצותינו שמע ועד יומו האחרון בעבודה "דבק",

עד שה"מוניטור" דיווח על "סטרייק".

 

יהי זכרו עמנו.

 

 

סיכום עבודות גמר בנושא עשבים רעים-תלמידי מוסמך ודוקטור 

הקייצת הינו עשב רע חד שנתי, שמקורו בדרום אמריקה משתייך למשפחת המורכבים (ASTERACEAE). בארץ ניתן למצוא שני מינים עיקריים: קייצת מסולסלת (Conyza bonariensis) וקייצת קנדית (C. canadensis). הצמח נובט בסוף החורף, מפתח שושנת עלים צרים ולקראת הקיץ (ומכאן שמו) נישאות קרקפות מרובות פרחים על עמודי תפרחת גבוהים. מינים אלו משבשים בתי גידול שונים – מטעים, שדות מעובדים צידי דרכים ומעזבות ללא בקרה בזכות יכולת ייצור זרעים מרובה ביותר ופיזורם על ידי הרוח.

לאור התפוצה העצומה של הקייצות בבתי גידול שונים, אי תגובתם לקוטלי עשבים והנזקים שהם גורמים, נבחנה האפשרות שהצמחים פיתחו עמידות לקוטלי עשבים שונים. במהלך חודשי יולי- ספטמבר נאספו זרעי קייצת קנדית ומסולסלת ברחבי הארץ, לאורך צידי כבישים ושדות חקלאים. זרעים מהאוכלוסיות השונות הונבטו בתנאים מבוקרים והועברו לעציצים בתערובת גידול צמחים. קוטלי העשבים ניתנו לאחר ההצצה על צמחים במצב של 5-7 עלים. קוטלי העשבים שנבחנו היו: שלושה תכשירים המעכבים את פעילות האנזים ALS (המקטלז ביוסינתיזה של חומצות אמינו מסועפות): אימזפיר (ארסנל) ממשפחת האימידאזולינונים (IMI), סולפומטורון- מתיל (אאוסט) ממשפחת הסולפונילאוראה (SU), ופיריתיובק-סודיום (סטייפל) ממשפחת הפירימידינילבנזואט (PTB). אטרזין, ק"ע המעכב את PSII  (עיכוב מעבר האלקטרונים בתהליך הפוטוסינתזה-PSII), וגלייפוסט המעכב את פעילות האנזים EPSPS המעורב ביצור של חומצות אמינו ארומטיות.

השערת המחקר הייתה שהעמידות הנצפית בשדות וצידי דרכים מבוססת על שינויים באתרי המטרה שונים המקנים עמידות גבוהה לקבוצות השונות של הרבצידים. מטרת העבודה הייתה לסקור את תפוצת העמידות ברחבי הארץ ולאפיין את ההיבטים המולקולאריים המעורבים בעמידות.

רמת העמידות של אוכלוסיות שונות של קייצת מסולסלת וקנדית לק"ע מעכבי ALS נבחנה בניסוי עציצים. הרוב המכריע של אוכלוסיות הקייצת המסולסלת הראו סימני פגיעה כתוצאה מריסוס במינון המומלץ בחומרים השונים, בעוד שבקייצת הקנדית נמצאו אוכלוסיות עמידות שלא הראו כל סימני פגיעה בריכוז הנ"ל. לכן עבודה זו התמקדה בקייצת קנדית. לאחר סקירה נוספת של אוכלוסיות קייצת קנדית בלבד, נמצאו חמש אוכלוסיות עמידות למעכביALS. אותן אוכלוסיות נבדקו גם לעמידות למעכבי PSII  שונים (5a, 6a, 10a, 17a, 21a).

בסקר העמידות לגלייפוסט נצפתה עמידות לא עקבית ברוב האוכלוסיות והוחלט להתמקד באוכלוסייה של קייצת מסולסלת ממגן (46b) אשר באופן יחסי הראתה עמידות עקבית במספר רב של חזרות.

לכל האוכלוסיות שורטטו עקומות המתארות את התגובה, וחולצו ערכי ED50  (המינון הגורם לפחיתה של 50% במשקל הנוף).

ערכי ה- ED50 של האוכלוסיות העמידות שחולצו מעקומי התגובה למעכבי ALS ומעכבי PSII היו גדולים מאוד, לעיתים בסדרי גודל מאלה של האוכלוסיות הרגישות. תוצאה זו רמזה בשלב זה ששינויים באתר המטרה כנראה מעורבים במנגנון המקנה עמידות לאוכלוסיות אלו.

בכדי לגלות האם התרחשו התמרות בגן המטרה, הופק ה- DNA מצמחי קייצת קנדית עמידים ורגישים בודדים. תוכננו פריימרים ספציפיים מתאימים. אזורי המוטציות הידועים מהספרות הוגברו באמצעותPCR  וע"י ריצוף אותרו המוטציות המקודדות לעמידות בפרטים העמידים לקוטלי העשבים השונים (ALS, PSII, EPSPS). תחילה נבדקו קבוצת מעכבי ALS ובחלוקה גסה ניתן היה כבר בשלב זה להבחין בשלושה דפוסי עמידות: בדפוס הראשון, עמידות צולבת ל- SU, IMI, PT שהופיעה באוכלוסיית 17a ו- 21a. בדפוס השני, עמידות גבוהה ל-SU ורגישות ל- IMI שהופיעה באוכלוסיית 6a . הדפוס השלישי, עמידות ל- IMI ורגישות ל-SU, הופיעה באוכלוסיות 10a. לאחר הגברה ב- PCR של הגן המקודד ל- ALS בכל אחת מן האוכלוסיות שנבחנו, נמצאה מוטציה אחת הגורמת לשינוי בחומצות אמינו בעמדות הידועות כאחראיות לעמידות למעכבי ALS. נמצא כי ההחלפה של חומצת האמינו פרולין בעמדה 197 לסרין שהתגלתה באוכלוסייה מצ. אפק (6a), מקנה עמידות לסולפומטורון-מתיל אך לא לאימזפיר. באוכלוסייה מציפורי (10a) נמצאה התמרה של החומצה האמינית אלנין 205 לואלין, והיא המקנה עמידות לאימזפיר אך לא לסולפומטורון- מתיל.

באוכלוסיות העמידות הנוספות, מנווה ימין (21a) ומצומת דרור (17a) בהן 100% מהפרטים הראו עמידות ואוכלוסייה שלישית מצ. אבליים (5a), בה רק חלק מהפרטים היו עמידים, נמצאה החלפה של ח. אמינית טריפטופאן בעמדה 574 לליאוצין. החלפה זו מקנה עמידות גבוהה לשלושת החומרים מקבוצות מעכבי ה – ALS שנבדקו, אימזפיר, סולפומטורון-מתיל ופיריתיובק-סודיום. באוכלוסייה 5a בה נצפתה שונות גבוהה מאד בין הפרטים באוכלוסייה רק 40% מהפרטים היו עמידים מתוך הפרטים העמידים כ- 30% היו הומוזיגוטים למוטציה ו- 10% היו הטרוזיגוטים למוטציה.

באוכלוסיות 17aו – 21a נמצאה עמידות גם לאטרזין. וכן נמצאה התמרה של סרין בעמדה מס' 264 לגליצין. התמרה זו היא המקנה לאוכלוסיות אלו את העמידות לק"ע מקבוצת מעכבי PSII .

באוכלוסייה 46b זוהתה עמידות לגלייפוסט שעמדה על פי 5-15 לעומת האוכלוסייה הרגישה. לאחר הפקת דנ"א וריצופו, לא נמצאה מוטציה באתר המטרה. תוצאה זו מאששת את חשדותינו שהעמידות לגלייפוסט מקורה במנגנונים שונים שאינם קשורים לגן המטרה כגון: פירוק או מידור החומר, הולכה לקויה ותלות בתנאי סביבה.

כפי הנראה מעבודה זו, קיימת עמידות רבה באוכלוסיות מיני קייצת בארץ. המוטציות שנמצאו בעבודה זו אשר משרות מגוון רחב למדי של עמידויות ועמידויות צולבות לתכשירים השונים שנבדקו, התפתחו בישראל עקב פרקטיקות חקלאיות שאינן זהירות. הטענה הרווחת היא שהתדירות הגבוהה של העמידויות השונות לק"ע היא תוצאה ישירה של שימוש ארוך טווח בהרבצידים כדרך עיקרית להתמודדות עם ע"ר אלו. זאת ועוד, תכונות של מיני הקייצת, כדוגמת פוריות גבוהה, חיוניות זרעים רבה והופעה בכמה גלי הצצה לאורך העונה, סייעו לעשבים אלה להתחרות בהצלחה בצמחיה המקומית ובגידולים בשדה. בעיה זו, הפוגעת בסביבה האקולוגית ומאיימת על החקלאות בישראל, אינה צפויה להיפתר בטווח הנראה לעין שכן זרעי הצמחים העמידים יכולים להגיע גם לשדות שמעולם לא נחשפו לתכשירים אלה. ומכאן חשיבותו של המשך המחקר על מנת ולנסות לעצב ממשק הדברת עשבים מושכל שימוש בפרקטיקות אלטרנטיביות, אגרוטכניות וכימיות, בשטחים בהם התפתחה עמידות.

 

עבודה זו פורסמה השנה תחת הכותרת:

Matzrafi M., Whitefish Lazar T., Sibony M., Rubin B. Conyza species: distribution and evolution of multiple target-site herbicide resistances. 2015. Planta, 242:259-267.

עמידות לקוטלי עשבים במיני קייצת (.Conyza spp): תפוצה ומנגנונים

ציפורה ויספיש-לזר - בהדרכת ברוך רובין 

2010-2012

המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, האוניברסיטה העברית בירושלים, רחובות

 

שונות בתגובת פרטים מאוכלוסיית קייצת קנדית מצ. אבליים (5a) למינונים שונים של אימזפיר. R מייצג פרטים מהאוכלוסייה ששרדו במינונים שונים, S מייצג פרטים מהאוכלוסייה שלא שרדו.

רצף חומצות האמינו בגן ALS מח"א מס' 566 ועד 585. כל אות מייצגת חומצה אמינית. הנקודות מעידות על הימצאות ח"א זהה לזו בעמדה המקבילה בארבידופסיס. כאשר במקום נקודה מופיעה אות הווי אומר שקיימת ח"א שונה מזו הקיימת בארבידופסיס. ההתמרה לח"א שונה בעמדה מס' 574 מטריפטופאן לליאוצין היא המקנה עמידות לקוטלי עשבים לכל שלושת קבוצות מעכבי ה-ALS שנבדקו.

רצף חומצות האמינו בגן psbA מח"א מס' 246 ועד 273. כל אות מייצגת חומצה אמינית. הנקודות מעידות על הימצאות ח"א זהה לזו בעמדה המקבילה בחמניה מצויה. כאשר במקום נקודה מופיעה אות הוו אומר שקיימת ח"א שונה מזו הקיימת בחמניה. ההתמרה לח"א שונה בעמדה מס' 264 מסרין לגליצין היא המקנה עמידות לאטרזין.

תפוצת מיני קייצת מסולסלת וקנדית (Conyza bonariensis and canadensis) בישראל.

ערכי ED50  וערכי RI (אינדקס העמידות) של שתי אוכלוסיות קייצת קנדית לשלושה חומרים מקבוצת מעכבי ALS.

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now