נשיאת האגודה: יבגניה דור, מרכז מחקר נוה יער. evgeniad@volcani.agri.gov.il

מזכיר האגודה: מאור מצרפי, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית. maor.matz@gmail.com

עורך עלי עשב: שייקה קלייפלד, קריית טבעון. ykleifeld@gmail.com

 

 

 

דבר העורך:

שלום לכל קוראיי ומינויי אתר האגודה הישראלית למדע העשבים הרעים. נתבקשתי לחזור ולערוך את "עלי עשב", שאותו ערכתי במשך שנים אחדות והיה נשלח אליכם בדואר רגיל. אנחנו מקווים שהעלון יביא לכם חדשות, ענייני דיומא ורכילות מתחום העשבים מנקודת מבט ישראלית – מקומית ונצליח להעלות אותו מדי חודש לתקשורת. אחת הסיבות שהביאוני להפסיק את העריכה של העלון במתכונתו הישנה הייתה העובדה שהפכתי להיות כותבו הבלעדי והיחידי ואני מקווה, שבמחזור החדש של "עלי עשב" ישתנו הדברים ואתם תעבירו אלי כל חומר ורעיון שיעלה על ידכם ואנו נדאג לטפל בו כהלכה ובעיקר להתייחס אליו. אני מזמין אתכם להעביר אלי חומר רציני וגם פחות רציני, כפי שנעשה בעלון הנוכחי. אפשרי גם להעביר חומר בעילום שם (אבל ברמה ראויה). אז חושו אחים חושו...

 

 

סיכום סיור האגודה הישראלית למדע העשבים הרעים, לזכרו של חברינו יעקב (דובי) אלון – נגב 3/2015

מאור מצרפי

 

התכנסנו בבוקר יום שני י' בניסן ה- 30/3, בקיבוץ סעד כ-50 חברים וחברות. התחלנו בסקירה קצרה על גידולי שדה סעד מפיו של ארז בן נון. שותפות זו נוסדה בשנת 2008 בין קיבוץ סעד לקיבוץ ברור חיל. בגד"ש זה מעובדים כ-17,000 דונם, גידולי השדה והמטעים השונים שבגד"ש: גזר, חיטה, תפוחי אדמה, חימצה, קצח, אבוקדו, חוחובה וכו'.

 

בתחנה הראשונה ביקרנו במטע חוחובה, קיבלנו הסבר על הגידול

ממספר מגדלים וביניהם ארז מגד"ש סעד. גידול זה הגיע לארץ

כבר בשנות ה-60 ובשנים האחרונות הוא זוכה לעדנה מחודשת

בשדות הנגב. במטעי החוחובה ניתן לראות שתי צורות גידול:

ייחורים וגטטיביים, ברובם צמחי נקבה בעלי קושי בהתבססות.

וזריעים, צמחי זכר שנועדו להאבקה, בעלי פגיעות גבוה יותר

בשל הצורך בהצצה והתבססות גם יחד. ביקרנו בניסוי של חברת

אדמה-אגן בתכשירים שונים להדברת עשבים: טומהוק, חץ,

לאופרד ועוד. מעדויות שונות של מגדלים ואנשי חברות נראה

שהגידול די עמיד לקוטלי עשבים, ניתן לראות פגיעות בצמחים

השונים אך הלבלוב החדש שמגיע לאחר מכן מצליח לצמוח

ללא קושי רב. כמו כן ישנם פתרונות חלקיים בצורת ריסוס

מכוון בעל חיפוי על הצמחים הצעירים. בעיית העשבים הרעים

בגידול זה מהווה מכשול במיוחד בשנים הראשונות של התבססות

הגידול (3-4), בהן החקלאי נדרש להגן על המטע הצעיר מפני

עשבים חד ורב שנתיים כדוגמת זון אשון, ינבוט השדה, הגה מצויה וכו'.

 

בתחנה השנייה ביקרנו בחלקת גידול קצח, יהודה מגד"ש סעד

סיפר לנו שהשנה ישנם כ-500 דונם קצח בשטחי גד"ש סעד.

גידול הקצח הוא בעל בעיית נביטה מעומק וצריך להיזרע

בשכבת קרקע עליונה בכדי לקבל אחוזי נביטה גבוהים. שימוש

בקילטורים לפני זריעה והכנת שטחים מהווים פתרון חלקי

המביא להפחתת בעיית העשבים הרעים בגידול. כיום בגידול זה

אין שימוש בקוטלי עשבים לטיפולי אחר הצצה, הטיפול היחיד

הניתן כיום הוא שימוש בטרבוטרקס בטיפולי קדם הצצה.

בסיום הגידול מתבצע אסיף הזרעים, בשלב זה מציצים

עשבים חדשים המביאים לפחיתה ביכולת האסיף. הטיפול שהוצע

הוא שימוש בדו-קטלון כמו בגידול תפוחי האדמה.

 

בתחנה השלישית בסעד, ביקרנו בשדה חיטת דורום המשובש

קשות בחפורית מוזרה. יהודה מגד"ש סעד פירט את היסטוריית

הטיפולים של החלקה לשנה הזו: טיפול ראשון בתערובת של לוטוס, דופלוזן וטופיק ובשל הכישלון בהדברת החפורית טיפול נוסף בטופיק. בניגוד לחלקה זו בחלקות נוספות באזור שבהן יש נגיעות גבוהה בעשבים דגניים עמידים החלקות נקצרות לשחת בכדי להפחית את בנק הזרעים לשנים הבאות.

 

המשך הסיור היה בחלקת חיטה בבארי בה בוצעו שלושה ניסויים.

החיטה בחלקה נזרעה בשבוע האחרון של נובמבר וטופלה בתערובת

של יגואר, דרבי ואטופס בטיפול המשקי. צוות שני הניסויים הראשונים

היו של צוות ההדרכה בראשותו של עידן ריצ'קר. בניסוי הראשון

בוצעו טיפולים שונים להדברת חרצית עטורה עמידה למעכבי ALS.

ניתן היה לראות שמלבד טיפול האקספרס הייתה הדברה טובה של

דרבי (מעכב ALS מקבוצת ה-TP) והחומרים האחרים בחלקה.

ממצאים אלו מתאימים לעובדה שהמוטציה שנמצאה בצמחי החרצית

בחלקה זו היא בעמדה 197, החלפה זו מקנה עמידות ל-SU אך

לא לקבוצות אחרות של מעכבי ALS. טיפולי הפיטון (מטריבוזין)

בשילובים השונים הראו גם הם הדברה טובה של חרציות אפילו ב-10

גרם לדונם. בניסוי השלישי אמנון הדר מחברת תרסיס הציג חומר

חדש בשם קלאסיקו. חומר זה מורכב מתערובת של פלורסולם (אחד המרכיבים הפעילים בדרבי והיחיד בדרבוקה), ארילקס (מעכב הורמונלי) וסייפנר לחיטה. ייחודו של החומר החדש הוא בכך שהמרכיב ההורמונלי שבו שייך לקבוצה מיוחדת אשר משתלבת בצורה טובה עם מעכבי ACCase, כמו גם רמות נדיפות והמראה נמוכות. ניתן היה לראות הדברה טובה של חרצית עטורה ועשנן צפוף בחלקות הניסוי השונות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בהפסקת הצהריים עצרנו בבארי הישנה (נאחביר), פרופסור ברוך רובין מהפקולטה לחקלאות וזיו דגן מחברת אדמה-אגן אמרו מספר מילים לזכרו של חברינו יעקב (דובי) אלון ז"ל שלו הוקדש הסיור.

 

 

בתחנה הבאה ביקרנו בשדה חיטה בקיבוץ מגן בניסוי בתכשירי קדם הצצה

של המחלקה לעשבים בפקולטה לחקלאות. החלקה הייתה משובשת קשות

בזון אשון, שלח ספרדי ומעט חרצית עטורה. בניסוי בוצעו טיפולים שונים

של חומרים המעכבים ייצור חומצות שומן ארוכות שרשרת (VLCFA) בצמח

כגון: טיארה, דואל גולד ותכשיר נוסף, כמו גם טיפול בסטומפ. התכשירים

השונים במיוחד אלה מקבוצת ה-VLCFA  הראו הדברה טובה של העשבים

השונים. השימוש בטיפולי קדם הצצה בחיטה הוא פתרון טוב לבעיית העמידות

למעכבי ACCase ו-ALS בשדות בעלי נגיעות גבוהה, אך צריך לבוא עם

טיפולי אחר הצצה כהשלמה למערך ההדברה.

 

בתחנה האחרונה בסיור ביקרנו בניסוי נוסף של חברת תרסיס בחומר החדש,

קלאסיקו. בניסוי זה בוצעו שילובים עם קוטלי דגניים כדוגמת אטופס, אקסיאל

ואטריביוט קומבי. ניתן היה לראות שהשדה משובש קשות בחפורית קטנה,

פרג אגסני, עשנן צפוף ובמעט שעורה מכחילה. הטיפולים השונים בשילוב

קלאסיקו הראו הדברה טובה של העשבים בחלקה, במיוחד של החפורית

שהיוותה את המסה העיקרית של העשבים, החיטה בחלקה לא נפגעה אף

בשימוש במינונים כפולים.

 

צילום התמונות: אייל פרנקל וקובי גולדווסר

 

תודות לעוזרים והמארגנים: עידן ריצ'קר, איציק אמיתי וישראל שי.

תודה מיוחדת לחברת אדמה-אגן על התרומה הנדיבה לסיור.

 

 

 

 

 

 

הדברת עשבים בדשא סינתטי

יונתן גרסל וישעיהו קליפלד

שאלה מקצועית למומחה:

איך אפשר להדביר עשבים בדשא סינתטי?

 

 

תשובה:

לצערנו השאלה מורכבת למדי. כידוע לשואל יש בידינו אמצעים שונים

להדברת עשבים בררנית בדשא, אך במקרה שלפנינו המקרה קשה במיוחד.

 

א.     שיטות הדברה אגרוטכניות.

בדשא מבוסס ניתן להקדים את הקציר או הכיסוח. למרות שבתמונות שצורפו

לשאלה, העשבים די גבוהים אם תעלה את גובה הכיסוח העשב יכול להתחדש;

אך אם תכסח נמוך מדי אתה עלול לחתוך את עלי הדשא או למחוץ אותם ואז

הדשא יראה כמו כבשים לאחר הגז ולא יוכל להתחדש...

 

ב.     שיטות הדברה כימית.

אנחנו מתקשים לתת הנחייה חוקית לשאלה, כי השירותים להגנת הצומח

בישראל, לא הרשו כל תכשיר למטרה זו. יתר על כן קוטלי מגע או סיסטמיים

עלולים להשמיד את העשב ולהשאיר את השלדים החומים על גבי הדשא

הירוק. "הירוקים" בוודאי יתנגדו לשימוש כזה, כי ריחות קוטל העשבים

עלולים להיספג בפלסטיק ולבוא במגע עם הרובצים על הדשא...

 

ג.      השיטה המומלצת על ידינו.

נראה לנו שהשיטה היעילה ביותר תהיה לעשב את העשבים בידיים.

ניתן לעשות זאת במאמץ קל יחסית ומבלי לסכן את הדשא או את המשתמשים

בו. מומלץ בחום לאסוף את המשפחה לרביצה על הדשא ולהכריז על תחרות

עם פרס למי שישלוף יותר עשבים בזמן קצוב.

 

ד. סיכום:

זה מאד לא אסתטי, עשבים בדשא סינתטי. אז שלח בם ידיים, עשב אחת ושתיים: חרדל, חלמית, כף אווז; אם לא עכשיו - מתי אז?

 

 

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now