מפגש משותף של קבוצות עבודה של אגודת העשבים האירופית- מאת שייקה קלייפלד

קבוצת ממשקי הדברת עשבים באזורים צחיחים וחצי צחיחים וקבוצת הדברת עשבים בירקות,

שהתקיים בוואסקה, ספרד ב- 4-8/09/2011.

המפגש המשותף לשתי קבוצות העבודה הנ"ל התקיים בעיר ואסקה, הנמצאת במחוז אראגון, בספרד.בכנס השתתפו נציגים ממדינות אירופאיות, ים תיכוניות ואפילו נציג איראני, נציגה אנגליה ונציג אמריקאני.

התוכנית הוכנה ונוהלה על ידי פרופ' ברוך רובין מישראל, בהשתתפות המארחים הספרדיים בראשות ד"ר קרלוס זרגוזה, וחוקר מאיטליה- יורו פנצי, שייצג את נושאי הדברת העשבים בירקות. הכנס כלל הרצאות, פוסטרים ודיונים בנושאים מגוונים, כמו ביולוגיה של עשבים ואקולוגיה; עמידות (נרכשת) של עשבים לקוטלי עשבים, עשבים טפילים והדברה משולבת של עשבים בתנאי אקלים צחיחים וחצי צחיחים.

כבר בהרצאת הפתיחה נסקרה מדיניות ה"איחוד האירופי" בנושא השימוש בקוטלי עשבים, כחלק מהשימוש בקוטלי הפגעים, מסתבר שמתוך כ-1200 חומרים פעילים כקוטלי עשבים, נאסרו לשימוש

במדינות האיחוד האירופי – 1096; ולאחרונה נוספו לרשימת הנאסרים לשימוש עוד כ- 20 חומרים פעילים.

אין ספק שהאיסורים האלה יקשו מאד על המגדלים לנהל הדברת עשבים יעילה ובעיקר על רקע של גידול מונו-קולטורי של תבואות חורף, עיבוד מזערי או אי פליחה.

חלק של עבודות המחקר שדווח עליהן בכנס – בהתאם למסורת הישנה של אירופה, עסק בסקרי אוכלוסיות העשבים המשתנים בהתאם לשיטת העיבוד – פליחה לעומת אי- פליחה; בהתאם להשקיה – "שלחין" לעומת "בעל" או השקיה חלקית ושינויים באוכלוסיית העשבים לאורך השנים. תשומת לב מיוחדת ניתנה להצצה והתפתחות העשבים אבוטילון, מיני ירבוזים, קטב מצוי לכיד הנחלים ושיבולת שועל.

האפשרות של הפצת זרעי עשבים רעים, כולל זרעי עשבים טפילים בזבל אורגני, נסקרה בעבודה של קובי גולדווסר וחוב' (ישראל); מחקר זה יוכל להציע נוהלי טיפול בזבל, שיבטיחו מפני תפוצת מיני עשבים מסוכנים באמצעות זיבול השדות.

נושא נוסף היה תיאורי מופעי העמידות של עשבים באזור הים התיכון, שהוצג על ידי פרופ' ברוך רובין ובנושא זה שמענו על בעיות הקייצת המסולסלת העמידה לגליפוסאט במטעי ספרד ואת הרצאתו של מאור מצראפי וחוב' על ה"עמידות הצולבת" של זון אשון לקוטלי עשבים שונים בישראל.

לנושא זה התקשרה גם הרצאתה של גל דבורקין וחוב' מישראל, המתארת את הסיבות לאובדן פעילות של קוטלי עשבים שאריתיים כתוצאה של השקיה רב שנתית במי ביוב.

חלק מהמרצים הציע נוסחאות לחישוב או ציפיית ההתפתחות של עשביה מסוימת, צפיפות או מספר מינים בוטנים, כתוצאה של גורמי סביבה כמו טמפרטורה ומנת משקעים וכו',

אך לדעתי האישית צריך לזכור, שעשבים הם תוצר וראי של חקלאות מסוימת ולכן כל שינוי באוכלוסיית עשבים – מספר מינים (חדירת מינים חדשים או העלמות מינים ישנים) הם תולדה של משטר הפעולות החקלאיות שמבצע החקלאי. כי חקלאות קשורה בהפרת השווי המשקל הביולוגי באתר המסוים; ככל שהחקלאי יחזור על פעילותו – מה שקרוי "מונו-קולטורה", הסיכוי שבעיות העשבייה שתתפתחנה בשדהו, תהינה קשות יותר (להדברה). חשוב לזכור ש"מונו-קולטורה" אינה רק גידול חוזר שנה אחר שנה, אלא גם עיבוד מעמיק או אי עיבוד, השקיה בהמטרה או השקיה בטפטוף, דישון, שימוש בקוטל עשבים מסוים וכו'. ומכאן שחיזוי התפתחות עשבייה חשוב לנו בעיקר אם הוא מסייע בעיתוי פעולת הדברה כימית או אגרוטכנית, כדוגמת המקרה שפותח על חנן אייזנברג וחוב' והוצג בכנס לצורך חיזוי המועד המתאים להפעלת קוטלי עשבים להדברת עלקת.

נכללו בכנס גם סקירות על אמצעים להדברת עשבים בגידולי שורה, כגון מבערים להדברת עשבים בתירס אורגני (ארה"ב), חיפוי קרקע בנייר למניעת שיבוש בגומא הפקעים בעגבניות אורגניות (ספרד), ערבוב מכאני של קוטלי עשבים בשדות שנועדו להנבטה או לשתילה עם השקיה בטפטוף וסקירה על אפשרות יישום קוטלי עשבים בכמיגציה בהשקיית טפטוף (ד"ר שייקה קלייפלד, ישראל).

קובי גולדווסר (ישראל), סקר את עיקרי הממצאים בתחום השיבוש במיני העלקות המצויות בארץ ומהוות סיכון לגידולים במדינות עם אקלים דומה ופרופ' ברוך רובין (ישראל) סקר את הביולוגיה ואפשרויות ההדברה של העשב הטפיל כשות השדה.

בסיור קצר שנערך בסביבה הצצנו למשקים חקלאים בודדים במחוז אורגון; זהו אזור חקלאי מאד, הכולל גידולי שדה חורפיים בעיקר ב"בעל" וכן גם שטחי מטעים רחבים - בעיקר שקדים וכרמי יין ללא השקיה. בחלקים רחבים של האזור ישנה השקיה המתבססת על מי נהרות ונחלים היורדים מהפירינאים. לאזור המושקה יש מסורת עתיקה וחלק מהשלחין מתבצע בעזרת מפעלי מים עתיקים המתחברים לשדות באמצעות תעלות ומופעלים בהשקיית הצפה, אבל בשנים האחרונות היו השקעות במפעלי מים חדשים, שמאפשרים השקיה בהמטרה ובטפטוף.

בכל זאת רוב ההשקיה, שראינו בסיור שנכלל במפגש, הייתה בהמטרה – בעיקר בתירס (ממטרות ו"קוים צועדים"); בהצפה – בעיקר לשדות אספסת; ובטפטוף – לירקות ומטעי זית מעטים.

הקרקעות באזור הן די סידניות, בינוניות-כבדות ובסביבות הנחלים – חוליות יותר וקלות עם הרבה חלוקי נחל. ישנן בשטח הרבה גבעות נמוכות - מיוערות חלקית – נראות כמו משהו בין אזור ואדי ערה ובית שאן.

העשבייה בשדות מזכירה למדי את עשביית הארץ, עם מספר מינים וסוגים שונים ויש להם בעיות עם עשבים שפלשו לאזור כמו: אבוטילון וסולנום זיתני וכן גם בעיות עשבים שרכשו עמידות לקוטלי עשבים שונים בגלל שימוש חוזר במשך שנים רבות של מונו-קולטורה של חיטה.

מן הצמחים הטפילים, שמענו על עלקת חרוקה בקטניות ועל כשות באספסת ובירקות שונים.

השתתפותנו בכנסים ובקבוצות העבודה של אגודת העשבים האירופית, מאפשרת לנו פגישות עם ציבור אוהד של חוקרים מהיבשת הזו וגם עם עמיתים ממדינות ים תיכוניות - מאסיה ומאפריקה. מפגשים כאלה תורמים להידוק קשרים, תוכניות עבודה משותפות והרחבת הידע לגבי הבעיות שאיתן אנו מתמודדים. במות כגון קבוצת העבודה שבה השתתפנו, נותנות מידע והבנה על דרישות השוק האירופי, החשובות לחקלאות הישראלית גם בנושאים של שיווק תוצרת וטכנולוגיה חקלאית.