מחזור גידולים

גשמי ברכה

הדברת גומא הפקעים ("סעידה") בגידולי שדה וירקות

ד"ר ישעיהו (שיקה) קליפלד

במהלך השנים שעברו טיפלנו די הרבה בהדברת העשב הזה, שזכה בצדק לתואר "העשב הרע ביותר בעולם"; מכאן יובן שבעיית העשב הזה איננה מקומית ישראלית, אלא שייכת לאזורים חקלאיים נרחבים המוגדרים כטרופיים וסובטרופיים ולמעשה רק רגישותו לקרה ממושכת מגבילה את התפשטותו צפונה. לצורך מבוא די לנו להעתיק את מה שכתבנו על העשב לפני שנים ברשימה הכוללת את תיאורו ודרכי התפשטותו. רשימה זו נועדה לצורך רענון ועדכון הידע של החקלאים וזאת לאור העובדה שגומא הפקעים ממשיך להוות מפגע חמור בשדותינו ומסתבר שחלק ניכר מהסובלים ממנו לא יודעים מה ניתן לעשות לצורך דיכוי העשב והפחתת נזקיו.

"גומא הפקעים ("סעידה") נחשב לעשב הרע ביותר בעולם. ממולדתו הודו הוא נפוץ בשתי ההמיספרות של העולם הישן והחדש, שבהן הוא מוגבל רק על ידי הטמפרטורות הקרות. פרט למגבלה זו, העשב גדל מצוין בכל סוגי הקרקע, להוציא מלחות קיצוניות ושורד לאחר תקופות יובש, טמפרטורות גבוהות ביותר, הצפות ושיטפונות. הצל גורם לדיכויו ולכן הוא מדוכא זמנית מתחת לעלוות גידולים חד-שנתיים גבוהים ונעלם במטעים ירוקי עד מבוגרים.

בארצות שונות, חלוקות הדעות לגבי קיומם של זרעי סעידה חיוניים, אך אין ויכוח שהתפשטות הסעידה וריבויה נעשים על ידי ריבוי וגטטיבי, המתבצע בעזרת המערכת התת-קרקעית של העשב. הסעידה יוצרת בקרקע רשת של קני שורש דקים, המפתחים "בצלי בסיס" ופקעות; הראשונים שטחיים יחסית ואילו הפקעות מעמיקות עד ל-30 ואף 40 ס"מ, בהתאם לקרקעות, לחות הקרקע ואוורורה.

חוקרים רבים התקשו להסביר את כושר התחרות הגדול של הסעידה, אשר עלוותה אינה עולה בגובהה על כ-40 ס"מ*

הסיבות המסייעות להסביר זאת הן, שסעידה מסוגלת לנצל ביעילות את אנרגיית האור בטמפרטורות גבוהות לביצוע פוטוסינתזה (C4) וכן העובדה, שסעידה מייצרת חומרים מדכאי צמיחה של צמחים אחרים (אללופטיה). חומרים כאלה מצויים בפקעות העשב ומופרשים מהן לקרקע.

פקעות בוגרות של סעידה נכנסות לתרדמה ובעזרתן מתחדש העשב בעונות הגידול הבאות.

הפקעות מכילות ניצנים המסוגלים ללבלב, אך בדרך כלל מתקיים במערכת התת-קרקעית שלטון קודקודי; לבלוב הפקעת הקודקודית משרה דיכוי של הפקעות האחרות לאורך השרשרת וכן הדבר לגבי הניצנים שעל הפקעת. תכונה זו "אחראית" ליכולת ההישרדות של הסעידה ולהתחדשותה מדי שנה ואף יותר, בשדות שבהם ניסו להדביר את העשב.

לקושי בהדברה במהלך עונת הגידול "אחראים" הפקעים המשניים ובצלי הבסיס, הממהרים ללבלב לאחר שהסעיף הראשי נפגע או הודבר באחד מאמצעי ההדברה שננקטו.

להדברת הסעידה נוקטים באמצעים אגרוטכניים, כימיים והיו גם ניסיונות להיעזר באמצעים ביולוגיים, שלא צלחו עדין.

*בשדות גבעת חיים והמעפיל מצאנו טיפוס של סעידה העולה בגובהו על 1 מטר ומתפתח בהצלחה גם בשדות תירס צפופים.

הדברה אגרוטכנית

קבירת פקעות של סעידה לעומק של כ-40 ס"מ ויותר, מונעת לבלוב העשב, אך מרבית העיבודים ההופכים ומעמיקים לעומק כזה, מערבבים את הפקעות ואולי מקטינים את כושר הלבלוב של חלק מהפקעות.

עיבודים שטחיים תכופים, שנועדו למנוע הטמעה של העלווה, ניתוק שרשים וחיתוך של קני שורש, אינם יעילים בדרך כלל במקרה של העשב הזה, כי:

1. צמח הסעידה יכול ליצור בתנאים טובים קנה שורש, כשבוע לאחר שהחל ללבלב ובצל בסיסי מלבלב כעבור שבועיים; מבאן שנדרשים לצורך דיכוי השיבוש, עיבודים תכופים ביותר; לא לחינם קיבל הצמח בערבית את השם "בקר טוב"; אתה מעשבו ולמחרת הוא מקדם פניך בברכת "בקר טוב" מחדש.

2. עיבודים שטחיים בקרקע לחה, מפרידים פקעות ובצלים בסיסיים, מפזרים אותם ושותלים אותם מחדש ובכך מסיעים להתפשטות העשב.

בכל זאת אחת ההצלחות הגדולות ביותר בדיכוי סעידה והקטנת השיבוש בתנאי ישראל ומתאימה גם לארצות אחרות בעלות קיץ חם ויבש, נתקבלה מפעילות אגרוטכנית וכאן המקום לפרט:

מסתבר שפקעות סעידה רגישות לייבוש מתמשך וניתן להשיג אפקט כזה בתנאי שדה, כשמשלבים גידול מיבש קרקע, בעונה הגשומה עם חשיפה של החומר הצמחי לקרינה השוררת בקיץ.

הדוגמה היעילה ביותר כוללת גידול חיטה לגרעינים בחורף, שיחרש סמוך לאחר הקציר במחרשת מגרופיות עמוקה (כ – 40 ס"מ).

במהלך ההבשלה של חיטה לגרעינים מנצלת מערכת השורשים הצפופה של הגידול את מרבית המים שנותרו בקרקע מן החורף וחריש המגרופיות הופך את שכבת הקרקע העליונה וחושף את פקעות הסעידה לקרינה הקיצית, החל ביוני וגמור באוקטובר- נובמבר. חשוב לזכור, שבמהלך התקופה הזו נותר השדה עם שטח פנים מרבי בגלל הרגבים שיצרה המחרשה ומומלץ לחקלאי לא להתחיל בעיבודי הסתיו כל עוד הטמפרטורות גבוהות והקרינה חזקה.

מסתבר שטיפול כזה מפחית שיבוש בסעידה בשיעור גבוה וכן גם קורה עם שאר העשבים הרב- שנתיים ואם לא די בכך, מדוכאים גם פגעי קרקע אחרים, כמו נמטודות טפיליות וחופשיות, מחלות פטריתיות ובקטריאליות ומזיקי קרקע. מכאן חשיבות ההכללה של טיפול משולב כזה בכל מחזור גידולים הכולל מספר של גידולי מושקים.

להשלמת הפרק הזה אציין שבשנים האחרונות נעשו ניסויים באיסוף מכאני של פקעות סעידה; הכוונה לכלים שפותחו לפי מכונות האיסוף של ירקות כמו צנונית וכו'; השיטה מחייבת השקעת אנרגיה רבה בגלל העומק שאותו צריך לסרוק ועבור תהליך סינון הקרקע והיא מתאימה בעיקר לקרקעות קלות ללא אבנים. הציוד מופעל על גבי ערוגות מוגבהות, אך הפקעות שנותרות בשבילים תגרומנה לשיבוש מחודש במשך הזמן.

סיכום פרק זה יכול להסביר, מדוע התפשט השיבוש בסעידה בשדות ישראל; ניתן להצביע בהאשמה על העיבוד המזערי, המתחחות, המישתות וההשקיה בטפטוף, כמעודדים עיקריים של העשב והתפשטותו; דהיינו פיתחנו עיבוד המבוסס על מישתות במקום הפיכת קרקע, תיחוח בקרקע רטובה והפסקת עיבודים בקיץ בגלל מציאות הטפטוף ועיקר הבעיה- חזרנו על כל אלה שנה אחר שנה ברציפות.

הדברה כימית

קוטלי עשבים מדבירי סעידה בריסוס על עלוות העשב.

מעטים קוטלי העשבים, שבריסוס על גידול משובש בסעידה, יבררו ויקטלו את העשב ולא יפגעו בגידול, אך בכל זאת מצויים גם כאלה. רוב קוטלי הסעידה מתאימים יותר ל"ריסוס מכוון" בגידולי שורה, שבו מכוון התרסיס אל בסיסי הגבעולים המעוצים יותר של הגידול התרבותי ובטוח יותר – "ריסוס מכוון מוגן", שבו מוגן הגידול, או הפומית באמצעות מגן מכאני מפני התזה על עלוות הגידול הרגישה.

בכותנה:

גידול הכותנה מפתח במהירות עלווה גבוהה ומצלה, מתחרה טוב בסעידה ומדכא אותה, אך צריך לסייע לו בשלבים המוקדמים של הגידול, כי כותנה המציצה בתוך כתם שיבוש של סעידה, נעצרת בגידולה ומפגרת. דחייה מסוימת בזריעת כותנה, כדי לרסס את הסעידה לפני הצצת הגידול, בקוטל כללי ללא השפעה שאריתית - לא נתנה בדרך כלל יתרון בתחרות סעידה - כותנה ולכן צריך להתערב בעזרת קלטור מוקדם ובקוטלי עשבים המתאימים לכך.

כדאי להזכיר את ותיק קוטלי הסעידה – טרגט (מכיל 480 גרם בליטר MSMA, ת.מ.), המתאים ל"ריסוס מכוון", אלא שהתכשיר הזה יעיל כשמיישמים אותו בטמפרטורות גבוהות ודווקא במהלך התחרות הקשה של הסעידה בכותנה - בסמוך לאחר הצצת הגידול, פעילותו איטית ובלתי מספקת.

בשנים האחרונות הורשה לשימוש אחר הצצת כותנה, קוטל העשבים אנווק 75 (מכיל 75% טריפלוקסיסולפורון ג.ר.). אנווק 75 מדביר צמחים צעירים של עשבים הנחשבים קשי הדברה בכותנה בשלב פסיגים – עד 4 עלים וגם סעידה בעלת 3 – 6 עלים, במנות זעירות של 1.5 גרם תכשיר לדונם. ניתן גם לפצל את הטיפול לשתי מנות של 0.75 גרם לדונם כל אחת, שהראשונה מרוססת על כותנה בסמוך לאחר ההצצה והשנייה – כעבור 12 – 14 ימים.

אפשרות נוספת, המתאימה במיוחד לכותנה המושקית בטפטוף ולמרבית גידולי השורה האחרים, היא כאמור "ריסוס מכוון – מוגן".

מתאימים לכך אחד מתכשירי גליפוסאט כגון ראונדאפ (מכיל 480 גרם בליטר מלח איזו-פרופיל אמין של גליפוסאט) ובטוח יותר – קוטל העשבים בסטה או באסטר (המכילים 200 גרם בליטר גלופוסינאט – אמוניום).

בעגבניות

בישראל כבר לא מקובל לזרוע עגבניות במישרין, אלא לשתול אותן במכונות שתילה ויש בכך יתרון גדול, כי עגבניות זרועות היו "נתקעות" בתוך כתמי שיבוש של סעידה ולא מתפתחות כהלכה.

בגידול עגבניות ניתן להציע גם יישום אחר הקליטה של קוטל העשבים הברירני טיטוס (מכיל 25% רימסולפורון מתיל, ג.ר.) טיטוס מעכב את צמיחת הסעידה למשך שבועיים- שלושה, כשמרססים אותו במינון של 10 גרם לדונם ומוצע לרסס אותו על כתמי סעידה כשצמיחתם תתחדש במנה נוספת של 5 גרם לדונם.

קוטל עשבים נוסף המדביר סעידה בעגבניות לאחר קליטתן הוא מוניטור (מכיל 75% סולפוסולפורון, ג.ר.). הריסוס במוניטור מדביר גם עשבים נוספים והוא משתלב גם במערכת "פקעית" לצורך הדברת עלקת. לצורך הדברת סעידה מרססים במינון של 5 גרם מוניטור לדונם ואם מתקבלת במהלך הגידול הצצת סעידה חדשה, חוזרים ומרססים מנה נוספת של 2.5 גרם תכשיר לדונם.

צריך לקחת בחשבון שמוניטור משאיר בקרקע לאחר גמר גידול העגבניות שטופלו בו – שאריות רעילות לגידולים רבים, המכתיבות גידול חיטה בלבד או חזרה על גידול עגבניות.

לצורך הדברת סעידה, ניתן להיעזר בעגבניות גם ב"ריסוס מכוון מוגן" כנזכר בסעיף הכותנה, אך שיטת הגידול, בצמד שורות צפופות על ערוגה, מקשה על ריסוס בין צמד השורות.

בניסיונות שנערכו בתקופות שונות ובזני עגבניות שונים לתעשיה, נמצא שמגידול בשורה בודדת צפופה (בעומד צמחים דומה לשורותיים) נתקבל יבול עגבניות דומה לגידול בשורותיים; גידול עגבניות בשורה בודדת על ערוגה, יכול להתאים מאד להדברת עשבים ב"ריסוס מכוון מוגן".

בתפוחי אדמה

קוטל העשבים טיטוס שצוין בסעיף העגבניות, מוצע לעיכוב שיבוש בסעידה גם בתפוחי אדמה. מוצע ריסוס במנה של 7.5 גרם תכשיר לדונם לאחר ההצצה ולפני הפריחה.

באגוזי אדמה

סעידה מתחרה באופן קשה בהתפתחות אגוזי אדמה ומחייבת התייחסות מיוחדת. בחלקות המוכרות כמשובשות בסעידה מוצע לשלב:

1. טיפול קדם זריעה בקוטל העשבים פרונטייר אופטימה (מכיל 720 גרם בליטר דימתן-אמיד, ת.ר.).

לצורך הדברה או עיכוב שיבוש בסעידה, חובה לערבב את התכשיר בקרקע בתיחוח לעומק של כ- 10 ס"מ. בתווית הרישוי של פרונטייר אופטימה מוצע לערבב בתיחוח מינונים של 250 סמ"ק לדונם בקרקע בינונית ו- 350 סמ"ק לדונם בקרקע כבדה המכילה מעל 6% חומר אורגני (המלצה מן הימים שבעמק החולה עוד נמצא חומר אורגני...); לצערי אין המלצה לשימוש בפרונטייר אופטימה מעורבב בתיחוח בקרקעות החול, שבהם מגודלים מרבית אגוזי האדמה בישראל.)

2. טיפול אחר ההצצה – משלב שלושה עלים, בקוטל העשבים קדרה (מכיל 240 גרם בליטר אימזאפיק, ת.נ.), במינון של 20 סמ"ק לדונם. מנה כזו של קוטל העשבים משאירה אחר הגידול שאריות בקרקע העלולות לסכן גידולים רגישים ובתווית הרישוי מצוינים הגידולים המותרים לגידול במחזור.

בתירס

ניתן להשתמש בקוטל העשבים טיטוס כנזכר בסעיף עגבניות ותפוחי אדמה.

תירס מספוא בעל 2 – 6 עלים סובל מנות של 5 גרם לדונם טיטוס - בריסוס על הנוף ואילו בתירס מתוק המראה רגישות גבוהה יותר ניתן לרסס בריסוס מכוון – מוגן, כדי שהתרסיס לא יפגע בעלוות הגידול.

בחמצה

ניתן להשתמש בקוטל העשבים בוראל (מכיל 75% סולפנטראזון, ג.ר.) במנה של 60 - 90 גרם לדונם בטיפול קדם הצצה. בוראל עלול להשאיר בקרקע לאחר סיום הגידול שאריות המסכנות גידולים במחזור ובתווית התכשיר מצוינים הגידולים הבטוחים לגידול במחזור - לאחר גידול חמצה מטופלת בבוראל.

לסיום פרק זה כדאי לציין בנוסף את האפשרות לדיכוי או הפחתה בשיבוש בסעידה המושגת מקוטלי עשבים מוסעים בצמח, המרוססים על עלוות העשב ועשויים לנוע אל הפקעות. הכוונה בעיקר לקוטלי עשבים המבוססים על גליפוסאט כגון ראונדאפ ודומיו, שהוזכרו לעיל.

קבענו שריסוסי אביב לפני הצצת הגידול לא הרשימו ביעילותם, אך כדאי לציין שריסוסים על עלוות סעידה במהלך הקיץ ובסתיו, הראו יעילות ניכרת. מדובר בריסוס על צמחי סעידה במהלך פריחתם, המקבילה בערך לשלב בהתפתחות העשב, שבו הוא יוצר פקעות חדשים.

נמצא שריסוס בריכוז של 2-3% בנפח תרסיס המגיע לנגירה, מעכב התפתחות סעידה ומפחית את השיבוש בעונה הבאה. יעילות הטיפול הזה ניכרת, כאשר ממתינים בביצוע חריש קייצי או סתווי כעשרה ימים מביצוע הריסוס.

לסיכום, חשוב לדעת, ששיבוש בסעידה הוא תהליך שהתפתח במהלך מספר שנים, ולכן גם הדברת העשב תמשך מספר שנים, בתנאי שיתוכננו וינקטו אמצעים שנועדו לכך; שילוב של ייבוש וחריש עמוק ובעקבותם גידול גידולים, שמאפשרים במהלכם נקיטת פעולות של הדברה כימית הוא מפתח לפתרון הבעיה.

כדי למנוע שיבוש מחדש, חשוב לטפל גם בשולי השדות ולמנוע הכנסת אברי ריבוי בעזרת כלי עיבוד לשדות שבהן הושקעו מאמצים בהדברת העשב.